הקשר התקדם מאוד בפן המיני ואני מרגישה צורך להפרד ממנו ופשוט לברוח, מה דעתכם?

שלום, אני בת 18 בזוגיות עם גבר בן 19. זו זוגיות ראשונה שלי והקשר בנינו התפתח מאוד מהר. הכרנו לפני חודשיים ממש במקרה, זה לא הגיע ממקום של חיפוש זוגיות לא מהצד שלי ולא מהצד שלו, מה שמוסיף להרגשה של הפזיזות בקשר. לפני חודש וחצי הקשר הפך לזוגיות רשמית, בעצם אחרי שבועיים של היכרות, ומאז אנחנו יחד. שבועיים לתוך הזוגיות כבר הגענו למצב של סקס יבש, בלבוש מלא אך עדיין, הרגיש לי מאוד מהר במיוחד שזו פעם ראשונה שלי באינטימיות כזאת עם גבר, דיברתי איתו על זה וזה לא קרה שוב. עד אחרי שבוע, מכיוון שהיה מאוד קשה לשנינו להמנע מזה לאחר שכבר חצינו את הגבול הזה פעם אחת. בעצם שלושה שבועות לתוך הזוגיות התחלנו לעשות סקס יבש סוג של באופן קבוע כל פעם כשהיינו במצב אינטימי יותר, אבל זה מעולם לא התקדם מעבר לזה. עד עכשיו. פעם אחרונה שהיינו ביחד הרגשתי שאני מוכנה לתת לזה להתקדם מעבר, אז תוך כדי שעשינו את מעללינו הורדתי חולצה. אני יודעת שזה יכול להישמע כמו ממש מעט אבל לי זה היה מאוד משמעותי. הייתי עם גופיה מתחת ככה שזה נתן לי סוג של עוגן ואישור שמה שאני עושה בסדר, כי אני עדיין עם גופיה. משם אני חושבת שהוא לקח את זה כאישור לכך שהקשר הגיע לשלב שאפשר להתקדם מעבר לאיפה שהיינו עד עכשיו. הוא ניסה להוריד לי את החזיה ולא התנגדתי, רציתי, נתתי לו. אני הרי עם גופיה, זה פשוט יהיה נוח. אבל מהר מאוד ללא החזיה הגופיה כבר לא הסתירה כלום. בסופו של דבר גם את המכנס הורדתי, וגם הוא.. הכל.. עשיתי לו ביד.
מיד אחרי שהוא גמר התחילה לחלחל לי ההרגשה שמשהו לא תקין, מצד אחד רק רציתי שהוא יחבק אותי ויתן לי את הבטחון שהכל בסדר, ומצד שני רציתי פשוט לברוח הביתה, למיטה שלי, לאיזור המוכר שלי, לא רציתי לדבר איתו או לראות אותו, התחלתי לחשוב לעצמי ״למה נכנסתי לזה? אני הרי לא רציתי זוגיות״ התחלתי להרגיש צורך לסיים את הקשר, להגיד לעצמי שאני לא רוצה או צריכה זוגיות עד שאני אהיה בערך בת 22 שאני אהיה יותר יציבה ועצמאית רגשית וכלכלית. לרגע התחלתי להשוות אותו לגברים אחרים שדיברתי איתם בעבר. למרות שהוא כל מה שאי פעם חלמתי עליו, כמעט, אבל בגדול זו התאמה מעולה ביני לבינו. הרגשתי זולה. הרגשתי זונה. אמרתי לו שזה היה יותר מידי, הוא כמובן הבין וכיבד ואמר שהוא לא רוצה שנעשה משהו כזה אם אני לא מוכנה. אבל מאז אני מרגישה שונה. כל מה שהרגשתי מיד אחרי האקט, הרגשתי כל היום. הלוז שלו היה מאוד עמוס היום ככה שלא יצא לנו גם כל כך לדבר, מה שמעצים את ההרגשה. אבל כן אמרתי לו שאני צריכה לדבר איתו על זה, תקשורת טובה וזה. מצד אחד רציתי פשוט לדבר איתו ולסדר את העניינים, ומצד שני אני רוצה פשוט לנטוש את הכל. לקום וללכת. והצד השני משום מה דומיננטי בהרבה. מה אתם אומרים?
מעריכה מאוד אם קראתם עד כאן, תודה, ואשמח לעזרה