אני מרגיש מנותק רגשית מאמא שלי ונמנע מלדבר איתה כמה שאפשר, איך להמשיך במצב כזה?

בבקשה אל תשפטו.

מאז שהתחלתי את כיתה י ,עכשיו אני ביב, שמתי לב שנמאס לי להגיע לבית ספר, אפילו רק לשבת ולהיות בטלפון בזמן שיעור חרפן אותי וזה עדיין ככה בגלל שאין לי חברים או אפילו מישהו לדבר איתו, מגיע למצב שאשכרה כל הפסקה או כל דבר אחר אני מוצא את עצמי לבד. אין לי רצון לבוא כבר ואני ממש קרוב ללא לקבל תעודת 12 שנות לימוד, ממש עוד כמה חיסורים ו12 שנים הלכו לפח. זה מגיע למצב שאמא שלי צורחת עלי כמעט כל יום על זה שאני לא הולך וחבל שאני לא אקבל 12 שנות לימוד וכו'.. עכשיו בכנות? אין לי כוח לשמוע אותה. אחרי כל קטע שהיא צועקת עלי היא בדרך כלל מתחילה לבכות או לקלל אותי וכל מיני דברים בסגנון ואני פשוט לא מרגיש כבר כלום, לא אכפת לי ממנה, היא סתם מישהי שאני גר ביחד איתה. עכשיו אני יודע שזה אולי נשמע מוגזם אבל ככה אני מרגיש, אני גם נמנע מלדבר איתה כמה שאפשר. איך אני ממשיך ממצב כזה?