היי
אז ככה שמתי לב שקצת קשה לי לתקשר בנוחות עם בנים, אני יכולה ומסוגלת לתקשר איתם אבל זה לא מרגיש לי כמו ההרגשה כשאני מדברת אל בנות.. עם בנות אני מרגישה הרבה יותר פתוחה לדבר, ואין כל כך מצבים מביכים. באמת שאם הייתם שואלים אותי לפני שנה מה אני מעדיפה חברים בנים או חברות בנות, כנראה שהייתי אומרת בנים, מהסיבה שפשוט הכל נראה אצלם פשוט כל כך, הם לא מרבים לריב, ואם כן הם משלימים במהירות ושוכחים, ואצל בנות זה קצת יותר מסובך חח. בכל מקרה, אני מרגישה שבשנה האחרונה זה השתנה, יצא לי יותר לדבר אל בנות ובנים, והבנתי שבתכלס בזמנו לא הבנתי מה זה לדבר אל בן, רק דמיינתי, אני מניחה שהאינטרקציה הזאת עם הבנים שדמיינתי היא רק מהתבוננות עליהם עם חברים שלהם וכנראה שזה שונה כשהם עם בנות. בכנות, יש לי הרגשה שאני לאט לאט מתחילה להיות מוקפת בבנים, אולי בגלל הגיל חח, וכשהם מנסים לדבר איתי אני פשוט תקועה, אני לא יודעת מה להגיד, אני צריכה לחשב מה לומר קדימה, וזה לא זורם. אני לא יודעת מה לעשות, אבל פשוט אני יודעת שבסופו של דבר נוצרת להם ההרגשה שאני רק ״יפה״ ולא יותר מזה. למה אני לא מסוגלת להיות עצמי כשאני איתם? למה עם בנות הכל הולך לי הרבה יותר טוב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות