שלום לכולם,
אני אישה נשואה בת 24 ויש לי ילדה בת 9 חודשים. גיליתי אתמול שאני בהריון בשבוע 7.
אני ובעלי היינו משתמשים באמצעי מניעה אך יצא שפעם פעמיים לא השתמשנו ונכנסתי להיריון.
מודעת לעובדה שזה 100 אחוז טעות וחוסר אחריות, והייתי צריכה להתעקש ולשבת לו על הוריד שהוא ישתמש בקונדום ולא לוותר על זה. לא חשבתי שכל כך מהר אכנס להיריון אך הטעות כבר נעשתה.
אני חושבת לעשות הפלה, וכמובן שלעולם לא אהיה שוב חסרת זהירות ככה.
יש מבחינתי הרבה יתרונות לזה שאעשה הפלה:
1. אני רק בת 24. אני לא רוצה לבזבז את שנות ה20 המוקדמות שלי על ילדים וחיתולים. יש לי 1 וזה מספיק לי לשנים הקרובות.
זה לא איך שתכננתי את החיים שלי ולא איך שאני מתכננת ורוצה לחיות.
2. אם לא אעשה הפלה והילד השני יוולד הבת שלי תהיה רק בת שנה וחצי. זה קל בכלל לגדל 2 תינוקות בהפרש כל כך קטן? אני רוצה לגדל את הילדה שלי כשאני נותנת לה את רוב תשומת הלב שלי.
3. רק נפטרתי מההיריון ושוב להכנס להיריון זה פשוט סיפור. עוד סבל פיזי ונפשי כי הראשון מבחינה נפשית היה לי מאוד קשה. איך יהיה לי חשק לטפל בילדה אם אין לי חשק לקום מהמיטה? באופן טבעי תוקף אותי דיכאון וחוסר מצב רוח וחשק בעקבות ההיריון.
כאילו...אני מרגישה שאני צריכה לתת לגוף ולנפש שלי לפחות כמה שנים של מנוחה לפני שאני נכנסת שוב לסיפור הזה של ההיריון והלידה.
4. קנינו בית לא מזמן ויש לנו משכנתא לשלם. אין לנו חסכונות ואני צריכה לעבוד משרה מלאה בשביל לפרנס. אם אכנס להיריון ואלד לא יודעת כמה אוכל לעבוד כי זה לשמור שוב על 2 תינוקות. עם 1 אפשר להתמודד עם עזרה, אבל 2?
אך מצד שני, יש לי רגשות אשמה. אני מסתכלת על הילדה שלי ואני מבינה שמה שיש לי בבטן זה יצור חי לכל דבר שיכול להתפתח ולהיות בן אדם ותינוק בדיוק כמו הבת שלי.
מה ההחלטה הנכונה, האם לבחור בעצמי בחיים שלי וגם כנראה בילדה שלי או בעובר שהוא יצור חי לכל דבר וזאת בעיה שלי שלא שמרתי?
אני מצפה לתשובות הגיוניות ושקולות שלא כוללות רק האשמה והטפת מוסר. מה הדבר הנכון לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות