היי לכולם, ותודה על האפשרות לפרוק ולהתייעץ..
אני בת 29, ממש בתחילת הריון, בשבוע 10 בסה"כ..
יש לי מספר ילדים קטנים ב"ה, ולפני חודש נכנסתי לשמירת הריון בעקבות דימומים מסיבים שהתגלו כהמטומה.. ההורים שלי גרים רחוק והם בעבודות מחייבות.. אמא שלי מטפלת במעון ופשוט אין שם כוח אדם, כי אחת העובדות עברה ניתוח.. גם עכשיו הן עובדות פחות עובדות מהמותר ואין סיכוי שישחררו אותה.. אבא שלי שכיר בחנות עוד מאז הצבא והוא שם לבד קבוע.. אין לו מחליפים וכד ובעל הבית מתזז בין העסקים שלו.. חמי בעל עסק ובעצם רק חמותי, שהייתה גננת ויצאה לפנסיה יכולה לעזור.. היא פה כל יום כמעט כבר חודש שלם! מנקה לי את הבית, מבשלת, עושה כביסות ונמצאת עם הקטנה שלי בבקרים.. הגדולים יותר מצטרפים מהקיטנה של הגן באחת.. אחד בטרום טרום חובה ואחד בגן חובה ועולה לא'. חמותי גמורה. היא לא אומרת לי, אבל חמי מספר לבעלי והיא גם ביקשה ממנו שההורים שלי גם יגיעו.. אבל זה באמת לא בשליטתם.. הם מגיעים בסופי שבוע עם אוכל מבושל בכמויות וזאת העזרה שלהם.. מה גם שהם גרים שעה וחצי נסיעה מפה וחמותי אמנם לא גרה פה, אבל העסק של בעלה בעיר שלנו, אז היא פשוט מצטרפת אליו בנסיעות.. לא נעים לי. אני פשוט מתביישת.. זאת בעיקר פריקה.. אני חושבת להביא מישהי בתשלום שתבוא לקחת את הקטנה לגינה בבקרים ואולי איזו מנקה, אבל מיד חמותי אומרת שמה פתאום ושהיא תבוא ואח"כ אומרים לי שהיא גמורה.. מרגישה במבוי סתום וההורמונים לא מוסיפים.. שאר ההריונות שלי היו תקינים ומעולם לא הייתי במצב הזה.. אני פשוט לא יודעת איך להתנהל מול חמותי כבר.. מה עושים עם כל הבושה הזאת????
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות