אני מרגישה את התחושה הזו לפעמים ושאני שוקעת במחשבות עמקות על זה אני מבינה שיש בי חלק שאוהב את זה אני בת 20 וחוויתי בחיים שלי דברים לא גדולים ואני אישית לא מחשיבה אותם כ גדולים וכן כמשהו ששינה אותי אבל לא כחוזקה אני הסכם בקצה שהייתי קטנה לא הייתי אהובה הייתי הכבשה השחורה ועברתי כמה הטרדות שהייתי קטנה שהייתי נערה בחטיבה ובתיכון מאנשים שונים שלא קשורים אליי
והייתי בדיכאון קשה בחטיבה והייתי די קשה עם עצמי בלשון המעטה ברוך השם אני כבר אחרי זה ואני מקבלת את עצמי וסולחת על העבר עם הפנים להווה והעתיד אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי במחשבות על זיכרונות של העבר ואז מחפשת זיכרון טרי של כאב די זהה ושאני לא מוצאת אני כאילו מחפשת כאב לאישן עליו ואני מרגישה שחלק מי זה נובה ממקום שזה הרגש שליווה טופי כל החיים עד עכשיו יותר מכל רגש אחר וזה הרגש היחיד שאני באצת מקירה "ויודעת איך לאכול אותו " בשונה מרגשות אחרים טובים יותר נגיד לפני כמה ימים אז אני לא זוכרת על מה חשבתי ואני זוכרת שהייתי במצב רוח סבבה לא רע ולא טוב ופשוט חיפשתי להרגיש את הכאב .
ואני הציין לגבי הכאב לא כאב פיזי אני מדברת על כאב בלב חלק בי אוהב להרגיש את זה וחלק אחר לא כי לא באמת כאב לי או רע בלי ברמה של להרגיש כאב בלב .
נ.ב אני לא רוצה לדבר על זה אם מישהו קרוב אלי כי לא באמת יבינו ואני לא רוצה שירגישו רע עלי כי לא רע לי אני רוצה לקבל עצה ממישהו שחווה אולי משהו דומה הוא מבין לא חלק בי נאחז בכאב שאני לא באמת מרגישה .
תודה לכל העונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025