אני שונאת בעצמי כמעט הכל.
שונאת את טון הדיבור שלי, את חוסר הרצון להתאמץ, הדיכאון, הייאוש. שונאת שאני לא מצליחה להירגע אף פעם, אוכלת כי משעמם לי, לא מצליחה להתמיד בדברים, שאני מרגישה שאני משעממת ושאין לי אף פעם דברים מעניינים לספר. שאני נמנעת מלדבר עם אנשים כדי לא לחשוב אחר כך שעות על איך אמרתי משהו לא מספיק טוב, שאני לא מסוגלת להעלות שום דבר אישי לרשתות חברתיות. שאני לא רזה כמו שהייתי רוצה להיות ולא יפה כמו נשים אחרות, שיש לי שיערות בגוף שאני רוצה להוריד אבל אין לי כוח אז פשוט משאירה. שגם כשאומרים לי שאוהבים אותי זה מרגיש לי מזויף. ועוד...
אני רואה בנות שהייתי חברה שלהן פעם שכמובן שלא הצלחתי לשמור איתן על קשר כי אני לא מאמינה שמסוגלים לאהוב אותי, כולן במצב הרבה יותר טוב ממני ואני פשוט מקנאה כמעט בכל בנאדם שאני רואה.
יש לי חבר שגם לו יש בעיות נפשיות אז חוץ מלהיות בבית אחד של השני אנחנו לא עושים כלום. אין לי חברות או ידידים, אין לי עבודה כי הייתי בכל כך הרבה מקומות שבכל אחד מהם היתה בעיה אחרת שלא הצלחתי להתגבר עליה וכבר נמאס לי לנסות.
הייתי בטיפולים פסיכולוגיים חצי מהחיים שלי, לוקחת כדורים פסיכיאטריים כבר בערך 7 שנים.
כרגע חיה על קצבה של ביטוח לאומי, פשוט קמה בבוקר ומחכה שהיום יגמר. לא רואה איך בנאדם כמוני מסוגל להשיג משהו בעיקר במדינה שלנו שהכל בה יקר מדי, מצד שני אין סיכוי שאעבור לארץ אחרת בגלל כל הבעיות שלי.
אני באמת לא יודעת כבר לעשות, הייתי רוצה להיות בנאדם אחר אבל זה לא יקרה אז אם למישהו יש עצות פרקטיות לאיך לקבל את עצמי, מטפל או טיפול מומלץ אשמח לשמוע.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025