לפני מספר שנים התארחתי תקופה אצל חבר טוב. אני ואשתו התקרבנו אחד לשניה ומתחבקים, מתנשקים, יוצאים, מטיילים ביחד. מיחסים אפלטוניים זה הפך לסוג של רומן שנמשך מספר חודשים. אף פעם לא שכבנו, זה היה קו אדום . אבל הייתה ממש אינטימיות בקרבה. מרגיש שאותה תקופה אצלי הייתי בסימן של חוסר שפיות זמני.
היא הרגישה שבעלה לא מספק לה את הקרבה שהיא הייתה זקוקה לה. ואני הייתי באותה תקופה אדם שבור, מובטל, ביחסים רעים עם משפחתי, בודד, רדוף
,התמודדתי עם מצוקה נפשית, עם דיכאון.
כמובן שאין הצדקה, ואני לא מנסה להצדיק את עצמי מה שאירע היה רע מאד. מעשה זרים וחשוכים.
ולאחר תקופה שמתי לזה סוף והיא לא קיבלה את זה יפה. הבהרתי לה שאני לא מעוניין בכך למרות שהיא התעקשה, תקפה אותי, התחילה לעקוב אחרי וגרמה לי תחושת רדיפה. אבל זו כפרת עוונות. לחבר כמובן לא סיפרתי מה אירע וכמובן על ראיה לכך דאגתי שלא תהיה. והתרחקתי משניהם לחלוטין. כמו שנאמר אדם שחוזר בתשובה צריך להסיר את מושא החטא מחיו.
אני ממש מתבייש, מצטער, מלא בחרטה. האם אוכל אי פעם לסלוח לעצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025