היי לכולם רוצה לשמוע עוד דעות בעיניין ושאני לא מגזימה סתם...
אני והבן זוג שלי לא גרים יחד ואנחנו במרחק נסיעה של שעה וחצי בלילה שעה בקושי נפגשים כי כל אחד עובד ובקושי יש זמן אז מוצאים זמן בסופשים. מאוד קשה לנהל ככה יחסים אז לפעמים אני צריכה אותו גם במהלך השבוע.
לבן זוג שלי יש נטייה לפעמים להרדם ישר אחרי עבודה עובד בוקר עד 14:00ולא לקום רק למחרת בבוקר לפעמים הוא קם ב22:30 ומתקשר אבל בזמן הזה אני חצי ישנה אבל תמיד עונה לו בכל מקרה יוצא מצב שאנחנו בקושי מדברים באחת השבועות ביקשתי ממנו שימצא זמן ויגיע אלי אמר שיגיע וימצא זמן ובשניים הימים הראשונים חזר מהעבודה והלך לישון וביום השלישי יצא עם חבר וביום הרביעי כבר אני הרגשתי לא טוב ובכיתי ממש והתקשרתי אליו ב23:30 אמרתי לו שאני רוצה שיבוא ואמר לי שהוא לא יבוא עכשיו כי הוא קם לעבודה ב5:30 והוא לא רוצה להרגיש זומבי או לאחר
ולמה אני נופלת עליו בשעה הזו ושהוא בא כלכך הרבה פעמים כשביקשתי אז למה אני מסתכלת על זה שהוא אמר עכשיו לא
יאמר לזכותו שהוא היה איתי בשיחה וניחם אותי אבל הוא נרדם גם שם
אני ממש לקחתי אתזה קשה ואמרתי לו היה לך זמן לבוא כל השבוע אבל בחרת ללכת לישון או לצאת עם חבר וזה לא אשמתי שפתאום התחלתי לבכות ולהרגיש לא טוב ממש איכזב אותי שהןא לא בא כי ציפיתי שהוא יהיה שם עם כמה שזה שעה נסיעה ופחות שינה בסוף בן אדם שאתה אוהב צריך אותך לא משנה השעה ולא משנה המרחק
אני יכולה להעיד על עצמי שאני מעדיפה לישון שעה ביום ולהיות רובוט בעבודה מאשר לא להיות שם בשביל מישהו שאני אוהבת
אני אולי רק אני ככה..
מה אתם חושבים אני מגזימה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות