היי,
בעלי ואני נשואים שנה, ובזוגיות 7 שנים.
אני בת 30 והוא בן 32.
אני מאוד רוצה ומרגישה מוכנה לילד, והוא עוד לא שם.
הוא כרגע לאחר תואר ראשון ומחפש עבודה, ואני כבר מזמן סיימתי את התואר ועובדת כבר כמה שנים במקום יציב.
מבחינה כלכלית אנחנו בהחלט יכולים לכלכל ילד ואפילו שניים אז הבעיה לא שם.
הוא טוען, ואני מבינה אותו, שהוא רוצה קודם למצוא עבודה ולהתמקד בקריירה שלו בלי הפרעות, ואז להביא ילד.
אני מסכימה עם זה אך מצד שני אין לדעת כמה זמן זה יקח כי המצב בשוק קשה עכשיו לבוגרי תואר, וגם אחרי שימצא עבודה יקח לפחות שנה לדעתי עד שהוא יכנס לעניינים שם.
בנתיים אני כל הזמן עצובה וממורמרת. מתכווץ לי הלב בכל פעם שאני רואה אישה בהריון ברחוב או כשעובר לידי זוג עם תינוק בעגלה.
הוא שם לב לזה וזה מדכא את שנינו.
אני מנסה להעסיק את עצמי עם דברים אחרים אבל זה תמיד נמצא בראש ואני לא יודעת איך להפסיק לחשוב על זה.
אני גם רוצה להביא יותר מילד אחד לעולם ואני כבר בת 30 ולא רוצה להגיע לגיל שבו מתחילות בעיות פוריות...
הוא יודע את כל מה שכתבתי פה, אנחנו מדברים על זה הרבה. אני לא רוצה ללחוץ עליו ובאמת רוצה שנביא ילד כששנינו מוכנים לזה אבל קשה לי עם החוסר ודאות הזאת.
מה אני עושה?
תודה רבה לכל מי שיענה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות