הסיפור שלי מתחיל כשהייתי בן 10
משפחה שההורים שלי הכירו עלו לארץ ומכיוון שההורים חברים טובים אז הידידות בין המשפחות הייתה ממש חזקה
וכמובן שהיינו המשפחות הרבה אחד אצל השני בשבתות וסתם חגים ואירועים
באזור גיל 13 התחלתי לקלוט שאני מתאהב באחת הבנות במשפחה שם
בהתחלה הרגשות שלי עוד לא היו חזקים כלפיה
אבל באזור גיל 14 15 שם באמת התאהבתי היו לי רגשות מאוד חזקים כלפיה
אבל לא עשיתי עם זה משהו בגלל העניין שאנחנו מכירים כל כך טוב אז פדיחה לדבר על זה
עוד נקודה שרק הוסיפה לקושי שלי שכל הזמן היו בדיחות שאני והיא נהיה זוג
באהבה שלי כלפיה היה יותר ופחות אבל תמיד נשארו לי רגשות כלפיה
עד גיל 19 היינו מדברים ממש קצת פה ושם קצת בוואצאפ קצת פנים מול פנים אבל ממש לא שיחות כמו עם אחיות שלה
ומאז גיל 19 פתאום מצאתי איזה כמה סיטואציות ודיברתי איתה ממש הרבה ובעיקר התכתבנו
כמה פעמים אני התחלתי את השיחה וכמה פעמים היא שלחה איזה משהו ומשם זרמנו
אני אישית לא רציתי להיות בזוגיות עד גיל 21 לפחות רציתי להתפתח אישית ולהספיק כל מיני דברים אישיים אם הייתי מוכן להיות בזוגיות אז אני מאמין שהיינו נפגשים כבר אבל בגלל העיקרון שלי היה לי בראש אזור תחילת 2025
ועכשיו אני 20 והיא 21 והתחילה לצאת עם איזה בחור
עכשיו אני עדיין בדעה של יש לי דברים לעשות לפני זוגיות
אבל זה ממש ממש קשה לי לראות אותה עם מישהו
ברמה שאם אני אדע שהיא תתארס איתו אז אני אכנס לדיכאון
השאלה שלי אליכם במידה והבנתם את הסיטואציה שלי שיש לי את העקרונות שלי לא לצאת עד גיל 21
מול זה שאני מאוהב בה קשות
זה פשוט קורע אותי מבפנים
מה אני אמור לעשות להמשיך עם העקרון לנסות להתגבר להמשיך הלאה לא יודע מה אני עושה במצב הזה פשוט קשה לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות