היי, אני ובן זוג שלי ביחד כבר 5 שנים, בהריון מתקדם.
חייבת להתחיל בזה שהוא אחד האנשים הכי טובים, רגישים ואכפתיים שפגשתי, כלפי כל מי שסובב אותו, וגם בקשר שלנו. הוא מצד אחד מאד כריזמטי וורבלי ועל פניו יש לו מלא חברים, ומצד שני צריך הרבה מאוד לבד ובזמנו הפנוי מעדיף באופן עקיף פעילויות כמה שיותר סוליסטיות.
אני לעומת זאת אדם סופר סקרן, חברתי, אוהבת להיפגש עם אנשים, לצאת לפסטיבלים, לריטריטים, ללמוד, להתפתח. אני מאד אוהבת מוזיקה, לרקוד, לחוות. ואני מרגישה שזה לפעמים נוטה להתנגש. הוא נוטה לבחור בפעילויות זוגיות מאוד סולידיות, פחות דחוף לו לחוות חוויות חדשות, הוא מעדיף לרוב דברים שהוא מכיר, ואז לאורך זמן אני מוצאת שאני משתעממת ונכבית. אני מאד רציתי חתונה פשוטה זולה ושמחה עם חברים ולרקוד, הוא לא מסוגל, ואני ממש מרגישה פספוס. יש כל מני נקודות כאלה שאני מרגישה מפוספסת עליהן, מהיום יום ועד אירועים גדולים יותר. ואני מרגישה נורא, שאני מבקרת אותו על מי שהוא בלב שלי, אבל במקביל שאני פשוט מפסידה המון, שאני כמו ילד סקרן שמדכאים לו את הסקרנות. ממש תחושה שהכנפיים שלי מקוצצות. לפעמים גם ממש באופן ישיר אנחנו מגיעים למקום כלשהו שסוף סוף מאד כיף לי בו, והוא מבקש שנלך. ואני לא מוצאת איזון. ואני הולכת בגלל זה הרבה לבד לפגוש חברים או לחוות דברים, אבל זה מרגיש לי לפעמים כאילו אני חיה חיים כפולים, וגם זה שובר אותי. השנה בגלל שהיה בלחימה זה אפילו החמיר.
ניסיתי לדבר איתו על זה אבל מרגיש לי שבגלל החזרה מהלחימה הוא מרגיש דפוק, ואז לא לוקח דברים בפרופורציה, הוא מאוד רגיש עכשיו.
כן חשוב לי להדגיש שהקשר שלנו מאד חזק חוץ מזה, ואני אוהבת את מי שהוא. אם היו עוד כל מני דברים לא טובים התמונה היתה לי יותר ברורה. מה הייתם עושים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות