עברתי פרידה קשה, איך להתמודד?

יצאתי עם מישהי שנתיים ומשהו , במשך בשנתיים האלו נפרדנו כמה פעמים, גם היא ממני וגם אני ממנה, בהתחלה חשבתי שזה לא מתאים כי היו לה ידידים שרצו לשכב איתה.. אחרכך חזרתי אליה כי התחלתי להרגיש אליה יותר רגשות, ואז היינו ביחד והמשכנו והיה טוב והיה כיף אבל היה קשה, יש לנו המון זכרונות טובים ביחד,
לאחר שנה ומשהו יצא שבגדתי בה, משהו שאני לא מתגאה בו בכלל לא שכבתי עם אף אחת אבל יצא ששמרתי על קשר עם מישהי וגם נפגשנו והתנשקנו, הדבר הזה שבת אותה, היא בכל זאת רצתה להישאר איתי, הבנתי את הטעות ולא יצא לי לנשק אף אחת אחרת מאז חוץ ממנה, אחרי תקופה כלכך ארוכה דל מילואים וקשיים בזוגיות, היא רצתה לעבור דירה ואני חשבתי שזה לא הכי חכם באותו הרגע.. ודברים דומים כמו לאמץ כלב שהיא רצתה..
לאחר תקופה ארוכה כזאתי היא נפרדה ממני כי פגעתי בה , וכמובן שזה פגע בי,
במשך התקופה של הפרידה אני חשבתי כמון, באמת שבחיים שלי לא חשבתי כלכך הרבה והבנתי , באמת הבנתי מה אני והלב שלי רוצים, שזה אותה שזה לקום איתה כל בוקר שזה להתחתן איתה שזה לשמור אותה עד המוות ולעשות אותה מאושרת, אמרתי לעצמי שאם היא תקבל אותי חזרה תוך חודש ולא יותר אנחנו נעבור לגור ביחד, שאנחנו נטוס ונלך לצימר להירגע ולהיות יותר ביחד בתקופה המלחיצה הזאתי.
נפגשנו כמה פעמים מאז וכל פעם חיבקתי אותה והרגשתי בעננים וכל פעם התנשקנו ואמרנו אחד לשני שאנחנו אוהבים אחד את השני, רק שהיא לא האמינה לי יותר.. זה שבר אותי..
בכל מקרה היינו שוכבים ביחד..
לפני שבוע ויום הייתי אצלה וכרגיל חיבוקים נשיקות אהבה ושכבנו גם שם, היא אמרה לי עם דמעות ביניים שהיא יוצאת עם מישהו אחר, הייתי בשוק וניסיתי לשמור על קור רוח. בכיתי כל הזמן הזה בכיתי כלכך הרבה
עד שסוף סוף הבנתי מה אני רוצה במליון אחוז זה חומק לי בין האצבעות.
אמרתי לה הכל אמרתי לה שאני מוכן להכל לגור איתה ולהתקדם כמו שהיא רצתה, היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי אבל היא לא תפסיק איתו.
אחרי יומיים נפגשנו שוב, יומיים כלכך קשים, אמרתי לעצמי שאני אנסה פעם אחרנה במלוא הכוח, יצאתי עם דמעות מהבית וקניתי מלא שוקולדים, קניתי יין , קניתי פרחים, הכנתי המון פתקים וקוד QR שסורקים וזה מכניס לדף עם התמונות שלנו, את הכל שמתי בקופסא,
וכמו כן גם ארגנתי שנכין פסטה עם רוטב שמנת פטריות ונוכל לשבת.
אז הגעתי אליה, חיבוק ונשיקה. הרגשתי שלא טוב, שאלתי והבנתי מאוד מאוד מהר שהיא לא תחזור אלי. ממש שאלתי אותה אם משהו שאעשה ישנה משהו, היא אמרה שלא, רציתי למות.. באמת שרציתי למות..
הכנו את הפסטה בכל זאת ושתיתי קצת יין..
ישבנו ולא היה לי תיאבון בכלל, בקושי כף אחת לא אכלתי בזמן שהיא סיימה 2 צלחות..
השתגעתי קצת בתוך עצמי ובכיתי לה, אמרתי טוב מה זה משנה בואי תקחי את הדברים מהרכב. אני תכננתי להביא כל פעם דבר ולהפתיע אבל הרגשתי שזה כבר לא משנה.
היא פתחה את הקופסא לאט עם עצמה, אני לא יכולתי להחזיק את עצמי בכלל. הייתי שבור, באמת גמור.. שתיתי יין ועוד קצת יין והייתי בראש..
הראש לא עזר בכלל, והדמעות לא איחרו לרדת.. בכמויות.
הרגשתי שאני נכנס לעוד התקף חרדה עוצמתי , חרדה ועצב עצום.. ביקשתי ממנה כדור נגד חרדות כי אני יודע שהיא משתמשת לפעמים כשממש קשה לה, היא הביאה לי קלונקס, לקחתי חצי כדור.
בינתיים היא פתחה את הקופסא והתחילה לבכות, אני מבין למה היא בוכה אבל היה לי כלכך קשה לקבל את העובדה שכל זה קורה לי, במיוחד במצב הכל כך קשה הזה שבדיוק הבנתי הכל..
חיבקתי אותה, התנשקנו, שכבנו.. והשתגעתי , בכיתי המון בלי פרצוף .. כנראה הכבוד עבד אחרי הכל.. פשוט הדמעות ירדו בלי הבהות פנים, התחלתי לדבר מתוך הכאב ולא הצלחתי לעצור את עצמי, והיא הרגישה שאני שיכור קצת, הייתה בשוק טוטאלי שהשתכרתי , כשהיא בראש שלה שאני לא נשאר לישון אפילו דקה..
אמרתי לה כמה אני אוהב אותה וכמה רוצה אותה, ודיברתי איתה באופן טיפה אגרסיבי.. כנראה בגלל הכדור שעורבב עם אלכוהול..
בכל מקרה שמרתי מרחק, בחיים לא הייתי נוגע בה.. בחיים!
היא התחילה לפחד ממני ואמרה שאני מזכיר לה את האקס שלה שאנס אותה בעבר.. בגלל השכרות וזה אני הייתי בשוק שהיא אמרה את זה, זה הדבר האחרון שציפיתי לו, וכל זה כשאני מנסה לכבד אותה , הכבוד הכי גדול, בלי טיפה של זלזול אני כיבדתי אותה ב100 אחוז
בשלב מסויים היא פשוט אמרה לי תלך תעוף לי מהבית, אני הלכתי, שכחתי אצלה הרבה דברים ופשוט הלכתי, היא צעקה שהיא תחסום אותי, האמנתי וכאבתי בפנים כלכך.
נסעתי הביתה, נסיעה של חצי שעה שעד מהרה הפכה לנסיעה של 20 עד 25 דקות, כשאני נוסע ורק חושב על איזה קיר בא לי להימעך ..
השתגעתי, אני כבר שבועות לא מצליח לישון יותר משעה שעתיים בלילה, היא באמת חסמה אותי בכל מקום אפשרי, אינסטגרם, וואצפ , טלפון, ואחותי מדברת איתה מדי פעם וקיבלתי כבר כמה שיחות ממנה שהיא רוצה לעזור לי ולשמוע שאני יותר בטוב, אבל אני יודע שהיא יוצאת עם החדש , אני כל פעם מגלה דברים חדשים שפוגעים יותר ויותר..
אני לא יודע מה לחשוב, אם יש לי סיכוי איתה מתישהו..
בראש שלה היא אומרת שיעבור זמן והיא צריכה לחשוב, אבל היא יודעת מה היא רוצה, ואולי מתישהו ניפגש ונדבר על הדברים,
אני התחלתי לחוות התקפים ולא רק בגלל המלחמה אלא במיוחד בגלל מה שקרה איתה.. קדה לי להתמודד עם הכאב ועם עצמי.
אני רוצה להיות אופטימי אבל זה לא קל כמו שזה נשמע כשאתה עדיין חסום בכל כיוון, יצא לי לבקש ולהתפלל לה׳ המון פעמים כבר, כל יום, שהיא תחזור ונוכל להקים משפחה יפה כמוהה.
אבל כל פעם אני עושה טעויות ושואל איך היא ואיך הם ואומר דברים עלינו, מה שהיא עונה ב ״אנחנו לא מדברים על זה עכשיו״ בכל פעם ופעם, דבר שמשאיר אותי באי וודאות כלכך חמורה שאני לא מצליח לשמור על עצמי יציב.. אני פשוט כלכך רוצה אותה שאאחז אפילו ב0 אחוזי הצלחה.. אני לא יודע מה לעשות ואני חייב לדבר עם מישהו, אני חייב וודאות, אני חייב משהו, אני יודע שזה באשמתי הכל, ואני רוצה להיות האדם המושלם עבודה..
מרגיש הכי חרא בעולם!
ואני לא מצליח להירגע עד עכשיו..
אני ממש אדמח אם יהיה מישהו לדבר איתו. תודה