כן. צה"ל שינה אותי לרעה
התגייסתי באוגוסט 23.
אומנם לא נשאר לי עוד הרבה זמן לשירות אבל אני מרגישה שבכל רגע אני אקרוס.
לפני הצבא אני לא הייתי בנאדם יציב נפשית ומצאתי ניחום בגיוס שלי כי הרגשתי שסופסוף אוכל לחוות משהו חדש ושאוכל להיות רחוקה מהבית כמה שיותר כי לא היה לי טוב בו.
התגייסתי, בהתחלה נהנתי, הכרתי חברים מדהימים, הכל היה אחלה.
ואז המלחמה התחילה.
סגרנו 28 בקורס ואז 21 עד לסיומו, היינו בכל מיני משימות צבאיות פה ושם.
ואז הגעתי לסדיר ברמת הגולן.
בהתחלה לא היה לי נורא, ואז עם הזמן התחלתי לסבול.
גם כי הגזרה שלנו התחממה והיינו במשך חודשים רצופים קמים באמצע הלילה ורצים למרחב מוגן, זה היה סיוט.
גם כי הייתי עולה מטבחים כל שבוע ואני לא מגזימה כשאני אומרת שסה"כ עשיתי ככל הנראה יותר מ100 מטבחים במהלך הסדיר שלי, היו שמים אותי לפעמים במטבחים ברגע האחרון בשביל להחליף אחרים.
נפלתי לפני שנה על הברך שלי ולא יכולתי ללכת כי היא הייתה נפוחה ומלאה במים, עד היום יש לי כאבים באיזור כי זה לא החלים לגמרי וצה"ל לא יודע איך לטפל בזה חוץ מפזיותרפיה.
אני בקושי רואה בית, בקושי יוצאת החוצה, אני בחדר עם מישהי שהיא מבולגנת ועושה משמרות וקשה לי עם זה.
וגם כי בכללי הבסיס שלנו די מלא במרמור אז זה לא עוזר.
אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי כי כל הדברים שאהבתי אני לא יכולה לעשות יותר.
קשה לי לצייר, אני קוראת ספרים אבל בקושי, איבדתי מוטיבציה ואני גמורה ואין לי כוח לכלום, כל התוכניות שלי בסופ"ש לפעמים הולכות לפח כי אני כל כך עייפה..
ועוד מעט האזרחות.
ואני מרגישה שאני חייבת להיתפס על עצמי ומהר אם אני רוצה להתקדם בחיים, אבל אני לא מסוגלת. אין לי כוח לכלום. אני גמורה. אני מרגישה כמו רובוט שאין לו מחשבות ושתפקידו זה להשתעבד למטבח ולפקודות.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי יותר... איך אני חוזרת לבן אדם שהייתי פעם?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025