שלום לכולם,
אני בצבא 7 חודשים ואני משרתת בבסיס במרכז במשאבי אנוש. עברתי קורס של משאבי אנוש בבהדים.
לפני שהתגייסתי במשך שנים חלמתי על תפקיד שהוא הרבה יותר שטח, ופחות משרדי. לצערי לא ניתנה לי האופציה כיוון שאני התש 7 ופרופיל 45 על אלרגיה . הייתי גם באוהל סרבנים ומעצר כדי לנסות לקבל תפקיד אחר שלא הצלחתי.
אני אוהבת את היחידה שאני משרתת בה, יש לי תש יחסית מטורף לצהל וגם תכף היחידה שלי עוברת מהבסיס למקום מאוד פנסי וחוויה מדהימה שלא תהיה לי בשום מקום אחר בצה"ל. משהו באמת הזוי בקטע טוב.
הבעיה היא שאני לא אוהבת את התפקיד שלי , משעמם לי ברמות . האנשים אחלה, התש מעולה, המיקום טוב וקרוב. אני יודעת שיכל להיות הרבה יותר גרוע.
אבל אני מתחילה להיות מושחרת מאוד, לקום כל בוקר, רוב היום לא לעשות כלום ומתי שיש עבודה לא להתחבר אליה. אני יכולה להתחרפן מהחוסר עשייה והחיבור למה שאני עושה.
עכשיו אני יודעת שבבהדים יש תנאים שמתאימים לארלגים, כך שיכול להיות שאוכל לצאת פיקוד. להיות בסגור. להרגיש משפחה. זה בעיקרון לצאת לפקד בקורס משאן שהטירונות וקורס ביחד, בתכלס זה להיות מכית. שאני בטוחה שזה תפקיד קשה ושוחק, שאני לא בטוחה אם יש לי מספיק כוחות אליו בשלב הזה של החיים. אבל חסרה לי החוויה הצבאית. העניין. אני מאוד מתלבטת אם לעשות את הצעד או לא כי זה לא שהתנאים שלי רעים, פשוט לא טוב לי מבפנים. . קשה לי. גם היה שלב לפני שהתגייסתי שרציתי להיות מכית טירונים.
אני יודעת שזו קריעה פיזית ונפשית, אבל אני חושבת שזה ייתן לי כל כך הרבה. להיות שם בשביל החייל, זה ימלא אותי מאוד מהבחינה שאני מאוד הייתי צריכה "חיבוקים" כשהתגייסתי כי הייתי מאוד לא שקטה מהשירות הצבאי . אני אוכל להתפתח כאדם, לצמוח.
מאוד קל להגיד לאנשים שמשרתים ביומיות "איזה תש", "פשוט צריך לפתוח לקרוא ספר", למלא את החלל. אבל זה לא פשוט בכלל! הרגשה ריקנית מבפנים.
בעיקרון אם אני יוצאת זה לשנות את כל החיים שלי והסדר יום, כי אני גם עובדת ומצליחה לחסוך כל חודש. לא רע לי. פשוט לא טוב לי. תחושת תסכול וחוסר אונים.
אשמח לטיפים ולהתייעצויות מה כדאי לעשות תודה רבה לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות