העיקר כל השירות רק חיכיתי שהיום הזה יגיע.
מה לא עברתי, במה לא סבלתי, מתי לא אמרתי שאני רוצה להשתחרר...
ועכשיו שזה מתקרב יותר מתמיד, אני בחרדות.
הייתי לפני שבועיים בכנס משתחררים שנמשך שבוע, הוא עזר לי להבין קצת יותר מה מחכה לי באזרחות. ובואו נגיד שמאז אני לא אותו בנאדם.
אומנם היה לי כיוון כבר כמה שנים לגבי המקצוע שאני רוצה ללמוד, שזה היה עיצוב גרפי או עיצוב ui ux, אבל עכשיו אני בחרדות שאולי אני לא טובה בכלל כמו שחשבתי, שאין לי את היכולת והכישורים שחשבתי שיש לי, שאני בכלל אוהבת לצייר וזה לא אותו הדבר בכלל.
מצד שני אני גם חשבתי אולי לקחת קורס או תואר במקצוע שלי בצבא, שזה טכנאות רשתות, ולהמשיך אותו באזרחות. אבל אני מפחדת שאני לא אהיה טובה בזה כי גם בצבא לא ממש פיתחתי כישורים טכניים כי רוב השירות נדחפתי לתורנויות מטבח בכלל, אז יצא שאני פיגרתי בחומר וביכולת ללמוד ולהשכיל יותר במהלך הסדיר, שלא נדבר על זה שהמכשירים בצבא זה לא מה שיש באזרחות.
הכיוון שלי בינתיים היה להישאר מילואים ולהמשיך לעבודה מועדפת, ואם אין מילואים אז עדיין לעשות עבודה מועדפת, ואז זהו. שם נתקעתי.
חוץ מהאופציות ששמתי למעלה, אין לי שמץ מה אני עוד אעשה.
מצד אחד אני יודעת בוודאות שאני רוצה מקצוע טכנולוגי כלשהו,
מצד שני אני מפחדת מהכישלון, מהבזבוז זמן, מהחוסר סיפוק, מהעובדה שאולי אני בחיים לא אהיה מאושרת עם העבודה. נכון שיש הסבות מקצוע וזה לא כזה נורא אבל הפחד עדיין שם וקיים.
אני לא יכולה לשקוע במחשבות שליליות יותר. אני רוצה להיעז, לנסות, להיכנס למסגרת חדשה, להתפתח, להכיר אנשים, בקיצור להמשיך בחיים ולהמשיך להתפתח. אבל אני עדיין מרגישה תקועה ולחוצה לגבי להתחיל את כל התהליך בכלל. ואני בכלל לא יודעת אם אני אי פעם אהיה טובה במשהו כי לוקח לי זמן ללמוד דברים חדשים ואין לי קליטה מהירה.
בקיצור, כרגע אני מרגישה טיפה מדוכאת כשאני חושבת על העתיד. זה מרגיש יותד מדי אמיתי. מה אני יכולה לעשות בשביל להירגע ולקחת את עצמי בידיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות