נרשמתי ללימודי תואר ראשון במוזיקה לאחרונה אבל אני לא בטוחה שזה היה החלטה נכונה, בהתחשב בעובדה שתמיד ראיתי לימודים שכליים בתור משהו ממש חשוב והשקעתי בהם המון. בנוסף בלימודים השכליים הייתי טובה ותמיד הייתי אחת מהמובילות מבחינת ציונים ולימודים, אבל במוזיקה יש לי ניסיון רק של 4 שנות נגינה וראיתי שיש המון מוכשרות וטובות הרבה יותר ממני ואף פעם לא אוכל להגיע לנקודה שהם בדיוק כי אם אני מתקדמת גם הם מתקדמות כי מוזיקה זה עניין זה ניסיון וזמן בעיקר, ואני לא רגילה לזה שיש כל כך הרבה אנשים בכיתה שאני נמצאת שהרבה יותר טובים ממני בתחום מסויים, זה יכול להשמע אולי מתנשא אבל זה לא בקטע כזה אלא באמת בקטע שזה נתן לי חשיבות עצמית ובלי העובדה שאני אחת מהטובות אין לי חשיבות עצמית, אני לא מיוחדת בשום צורה ועניין, וזה ממש גורם לי לדיכאון ומאוד לחוסר מוטיבציה של להמשיך עם המוזיקה והנגינה כי כמה שאשתדל אני לא יהיה משהו מיוחד בעניין הזה תמיד יהיו הרבה יותר טובים ממני, מאשר אם הייתי הולכת לתחום שהוא יותר שכלי ולימודי. מצד שני אבל אני ממש ממש אוהבת מוזיקה ולנגן, אבל כל המחשבות האלו מורידות לי ממש את המוטיבציה לנגן והרבה זמן כבר שלא התקדמתי בנגינה בכלל וזה ממש מתסכל אותי ואני רוצה להתקדם ולהמשיך אבל המחשבות האלו לא נותנות לי
לכן זה גרם לי לחשוב אולי בחרתי בדרך הלא נכונה עבורי ואולי הייתי צריכה לשנות כיוון.
שהחלטתי ללכת למוזיקה הלכתי על זה בגלל שידעתי שכל תחום אחר שארצה ללכת הוא יהיה דורש גם מבחינה לימודית וגם בעבודה ואז זה יהיה וויתור על ההתקדמות של המוזיקה והמחשבה על זה ממש כאבה לי, אבל בגלל כל המצב הזה אני בכלל לא מצליחה להתקדם עוד במוזיקה, וזה עוד יותר מקשה עלי הידיעה הזאתי.
בנוסף מוזיקה זה משהו שמאוד קשה להרוויח ממנו בפועל, זה או להיות מורה למוזיקה או ללמוד להלחין ולערוך מוזיקה, זה לא תחום שקל למצוא ממה להתפרנס, בשונה משאר התחומים השכליים כמו רפואה מדע וכו' שזה יותר פשוט למצוא דברים לעבוד לאחר מכן.
בבקשה תעזרו לי להבין מה לעשות ואיך להפטר מהמחשבות האלו כי אני לא מצליחה, וגם האם באמת בחרתי בהחלטה הנכונה עבורי??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות