אני בת 30 נשואה ואמא לשני ילדים, לפני כשנה בגיל 29 גליתי שאני חולת סרטן, נאלצתי לבחור בין שני אפשרויות של רע ורע יותר, כדי למנוע מעצמי כימותרפיה ולהיות נוכחת לילדים, ויתרתי על הרחם שלי, ועכשיו אני עקרה, אני תמיד רציתי לקרוא לבת שלי נטע, ואני חווה את אובדן הפריון כאובדן אמיתי, ומאוד קשה לי, ניסתי להתקשר לפסיכולוגית דרך הקופה אך היא לא חזרה אליי, ניסתי לפנות לעובדת סוציאלית במחלקה האונקולוגית ואין מענה, למה במדינה שלנו אין מענה נפשי כמו שצריך לאנשים, מתיש ממש, אני לא יודעת איך להשיג לעצמי עזרה נפשית מבלי להרגיש מותשת
אם יש למישהו עוד ריעיון אני אשמח לשמוע
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025