אז ככה, אני בסדר בלימודים- לעזאזל, יותר מבסדר, הולכת להיות לי תעודת בגרות פנומנלית. יש לי חברים, לא הרבה, אבל אמיתיים- ולמרות זאת אני צריכה לדבר על זה עם אנשים מהאינטרנט, עצוב, לא?
הבעיה שלי היא שאני סוציופתית. זה באמת נשמע מפחיד, לא להסתיר את זה בפעם הראשונה בחיים שלי, אז אני סומכת על האנונימיות היחסית... הבעיה השנייה שלי היא שאני חושבת שאני מאוהבת. פאקינג מאוהבת. אני יודעת שזה לא אפשרי, שאני מאוהבת רק ברעיון של להיות מאוהבת בו... אני גם יודעת שבחיים לא אוכל לספר לו מה אני, שאני מפלצת, שאם הוא ידרס וימות לא אזיל ולו דמעה אחת. אני יודעת שאין לזה סיכוי, שה"רגשות" שלי לא אמיתיים, אבל בכל זאת... זה אוכל אותי מבפנים, והייתי צריכה לפרוק...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות