אני איש עם נשמה לא פוגע בשום בן אדם בכוונה ומשתדל שגם בלי, אני עושה טובות לחברים ויום אחרי זה הם שוכחים ממני, כאילו לא הייתי שם מעולם וזה עוד הדברים הקטנים,
השבוע נסעתי לאיזה מקום והם רצו להיצטרף אמרתי להם בשימחה, נתתי להם שעה מדוייקת ואמרתי להם שאני לא מחכה דקה זה היה אירוע והייתי חייב להגיע בזמן,
בשעה הקבועה אני יוצא מחכה לאחד ממהם ששאל אותי מאיפה אני יוצא מוקדם יותר, והוא לא היה אפילו בכיון, אמרתי לו שיבוא תוך כמה דקות לאזור אם הוא רוצה לבוא, חצי שעה ישבנו וחיכנו להם רציתי לברוח להם אבל לא היה לי תלב לעשות להם את זה כי בלעדי הם היו מפספסים את זה, ופה זה עוד לא הסתיים אותו הסיפור שיחזר את עצמו גם בחזור.
והם כבר עשו לי דברים דומים כאלה בעבר, עכשיו הם חברים שלי, אבל כאילו איפה הגבול? מתי אני פשוט צריך להשאיר אותם שם לבד שילמדו? או שזה לא מתפקידי?
לא מחפש רעיון לצאת מנייאק כי זה לא אני, אבל מחפש רעיון טוב להמשיך איתם קשר חברותי אבל לא לתת להם לנצל אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025