אני מאוהבת במישהו שאני מכירה מגיל קטן כבר המון זמן , ובאמת שזה לא סתם .. אני מכירה הרבה בנים ויושבת עם חתיכי על ובחיים לא קרה לי מה שקרה לי איתו .
הבעיה שאנחנו בחיים לא דיברנו ולא יצא לנו לדבר , היה בינינו מבטים וזהו . ראיתי אותו בחג הוא חבר טוב של דודים שלי , הוא בא בערב וישבנו ביחד כמו כל חג והסתכלתי עליו כל הזמן הזה , פשוט לא יכלתי להוריד ממנו תעיניים . והוא בכלל לא הסתכל לכיוון שלי , אף פעם לא היה בינינו דיבור לא יודעת למה אבל הייתי מתנחמת במבטים שלו . היום אפילו את זה אין .
ניסיתי להפסיק להסתכל הרגשתי מטומטמת , בסוף קמתי משם והלכתי הביתה לא יודעת אם זה הזיז לו .
הרגשתי מפורקת , נשבעת לכם שהרגשתי מזה לב שבור בפעם הראשונה . אני פשוט מבואסת אני בדאון רציני .
אני לא אתחיל לדבר איתו כי אני מתפדחת ולא יקבלו את זה בעין יפה אלא אם כן זה יבוא ממנו .. (מסובך קצת להסביר)
יש כאלה שיגידו שאני סתם ילדה וזה יעבור לי , אבל אני ממש אוהבת אותו אתם לא מבינים כמה .. הוא לא יוצא לי מהראש כבר מלא זמן , ואני מדברת על שנים .
ניסיתי להתגבר עליו אבל זה לא מצליח לי , זה הורג אותי לחשוב שאנחנו לא נהיה ביחד וקשה לי בלי לחשוב עליו .
אני לא יכולה להסביר את זה אפילו .. בבקשה תעזרו לי :/
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות