לפני כמה ימים הייתה לסבתי עליה השלום אזכרה. כל שנה קשה לי אחרי זה (גם לפני, אבל בעיקר אחרי העליה לבית העלמין) והזמן לא מרפא.
הייתי קשורה אליה מאד, כמו אמא שניה שלי.
השנה יצא שהתנתקתי לגמרי למשך כמעט שבוע, הטלפון שלי לא היה זמין, לקחתי זמן לעצמי, לא היה לי חשק ואנרגיות לדבר עם אף אחד ; לא רציתי שיחשבו שאני מסננת בכוונה או משהו.
איך אפשר להתגבר על הכאב... השנה במיוחד כשאני לקראת סיום הלימודים, וזהו דבר שתמיד היה חשוב לה , שאסיים את התואר בלי עצירות באמצע .
תודה למייעצים, שיהיה שבוע טוב