אני כבר ממש לא יכול ככה!!!
אחותי (8) היא ילדה קשה, מקסימה, חכמה וכשרונית... אבל קשה, עקשנית ומעצבנת כשהיא בבית. היא צורחת ומבכיינת בלי סוף...
אני נשבע, אבל נשבע באמת... שהרוב היא עושה כדי להקשות על אמי, היא ילדה עצלנית ומעצבנתשגעתוף, אותי, את אמי, את אבי, וגם את עצמה!
אני תמיד תמיד תמיד בשבילה ותמיש אהיה מוכן לעזור לה וללמד אותה אני אוהב אותה הכי בעולם, אבל גם את הוריי ואת עצמי...
לא נוכל (כל המשפחה) להמשיך לסבול ככה....
אמי יותר מדי "טובה" איתה (הכוונה במרכאות הא שאמי עושה לה רע בכך שהיא טובה איתה מדי) אחותי מתעקשת על כל דבר, ולאמי פשוט אין כוח להתווכח והיא בד"כ על סף בכי...
אחותי יכולה להיות רעה ברמות שקשה לתאר ואני כל פעם מופתע ממנה מחדש, אני יודע שלכל אחד יש את הקשיים שלו, אבל זה כבר מוגזם, אחותי מתמודדת כעם מעט קשיים אך אמי תמיד שם בשבילה, לעומת זאת, אם תיקחו את אבי, הוא אבא שנראה קשוח, אבל עם לב רך, ידע, שכל וחוכמת חיים. ואם זה היה תלוי בו, אחותי וגם המשפחה הייתה במצב הרבה יותר טוב, כי הוא מפנק, אבל גם מחנך.
גם אני מתמודד עם קשיים משל עצמי, כמו כל אחד, אבל אני מתגבר, ואחותע ואמי לא, וזה מרגיש כמו נקודת אל-חזור.
להוריי יש מעט קשיים כלכליים ואבי עובד בעבודה עד מאוחר (לא בעבודה פיזית, אבל עובד) ואמי חוזרת בין 4 ל-6 מהעבודה, היא דואגתלנו לדברים הבסיסיים כגון ארוחותות, קניות ועוד...
אני לא יכול לסבול את זה, ולעיתים מעיר לה... היא כועסת כשאני מעיר לה ומנסה להכחיש שאני צודק... אחותי ואימי וכל משפחתינמצאת בטיפול פסיכולוגי משפחתי כזה... אבל זה לא ממש מספיק.
בקיצור, אשמח אם תוכלו לייעץ לי כי מכאן זה יכול רק להתדרדר (למרות שהמצב נורא גם ככה) ואם חוכמתו של ילד בן 13 וחברי האתר שהחליטו לייעץ לו יעזרו... תדעו שעשיתם מצווה...
תודה וסליחה על החפירה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות