שטויות, אם אתה באמת רוצה אתה יכול לשנות את זה, אל תתבכיין
אין לי חיי חברה, זה מתבטא בסופ"שים שלמים במיטה, חוסר רצון אפילו לצאת מהבית סתם עם עצמי, אני פשוט בדיכאון עמוק.
אבל כשאיכשהו, בפוקס, מזמינים אותי החוצה (אפילו לשבת בגינה ולשתות, למרות שאני לא שותה אלכוהול, אז אני יושב בצד) אני רץ. וגם בפוקסים האלה הם אפילו לא בעיר שלי.
אני רוצה לפתח חיי חברה, שתהיה לי איזה חבורה קטנה שנצא מידי פעם, להכיר אנשים, להכיר בחורות, לא לשבת בבית ולישון!
תמיד ה"מנוחה" הזאת הייתה הקללה שלי.
אנשים אוהבים את שבת כי זה לנוח, לא עובדים, לא לומדים, אפשר ללכת עם חברים, בערבי שישי לצאת עד מאוחר... ואני שונא את שישי ושבת.
יום וחצי שאני רק מתפלל שיעברו.
באמצע השבוע אני עוד יוצא מחוץ לבית, עובד, זז...
בסופ"שים אין לי שום סיבה לקום מהמיטה, אז אני פשוט לא עושה את זה.
אני באמת לא יודע מה לעשות.
אין בכלל שום חיי חברה וזה מתסכל אותי.
נכון, קשה לי לגשת לאנשים ולדבר איתם, ואני למדתי על בשרי לא ללכת לבד למקום בילוי בעיקר כדי להכיר אנשים חדשים...
מצד שני, אני מדבר עם מלא אנשים בפייסבוק וכל פעם שאני מגיע לשלב של להיפגש, אז מגיע תירוץ אחר: מוזר מידי, רחוק מידי, צעיר מידי, בוגר מידי...
כאילו שאין אנשים בגיל שלי, שגרים בעיר שלי (או באזור שלי) שהם אחלה לגמרי ואוהבים לצאת ויש לנו את אותם נושאים משותפים...
אבל איך אני מגיע אליהם?
אני לא יכול ללכת לבר לבד ולצפות שישימו לב שאני חדש או לבד ויבואו אלי (וכמו שכתבתי קודם, אני לא הולך למקומות בילוי לבד אחרי שלמדתי בדרך הקשה)...
יש למישהו רעיון?
אולי זה יהיה נואש, אבל מבחינתי גם מישהו שגר באזור המרכז ובאמת רוצה לעזור לי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025