אחד ההורים ניסה להתאבד מולי בעבר בעזרת חתיכת ורידים.צפיתי ביד עם חתך אחד קטן עליה ובניסיונות הדקירה מולי ובצרחות של 'אני רוצה למות ' אני זוכרת את כל זה כאילו זה היה אתמול מאז המראה הזה לא יוצא לי מהראש טיפות הדם שעל הרצפה מציפות אותי לפעמים בלילה והכל כל כך חד וברור .עבר כבר הרבה זמן והמצב המשפחתי בבית הוא יציב מאוד אפילו טוב לחלוטין אבל הנפש שלי פצועה אני לא יכולה להרגיש אני לא יכולה לתפקד נורמאלי.זה הגיע למצב כזה שהפכתי קנאית מאוד לפרטיות ברמה שאם אחד מההורים נכנס לי לחדר הדופק מתחיל לעלות,חלחלה עוברת בי הכל חוזר אלי.אני חושבת שפיתחתי חרדה ממגע,מאהבה,מרגש.לפני הניסיון התאבדות של אחד ההורים המצב בבית היה רע מאוד רע וזה הגיע למצב שאני חששתי שאחד ההורים ינסה להתאבד ואז זה קרה מולי-שוק טוטאלי.אני חושבת שאני אדם הרוס,שהחיים שלי הרוסים.אני לא אובדנית בכלל להפך אני כן אוהבת את החיים ויש בי להט מסוים..אני פשוט מנסה לחפש דרך לשקם את החיים שלי בחזרה.לפעמים אני אוהבת לפנטז על לפגוע באנשים אחרים כמו שפגעו בי פנטזיות עם הרבה דם..וכאב זה קצת מנחם אותי כי בפנטזיות זאת לא אני הסובלת אלא זה מישהו אחר..אבל זה רק פנטזיות הכל בראש שלי שום דבר אחר לא באמת עוזר לי איך אפשר להתמודד עם הטראומה הזאת ? איך אפשר לחזור לחיות ולהיות אדם נורמאלי ? להמשיך הלאה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות