היי.
אני אנסה לעשות את מובן כמה שאפשר...
יש לי ידיד בן 17 שאני בקשר איתו כבר קרוב לשנה.
באמת שהוא הכי מדהים שיש-מתחשב, אכפתי, אפשר לסמוך עליו תמיד, בוגר, חכם, ויש עוד רשימה כל כך ארוכה של דברים שאפשר להגיד עליו.
בימים האחרונים הוא התוודה לגבי הרגשות שלו.
הייתי מאוד לחוצה בזמן הזה, כי הידיעה הזאת פשוט נפלה עליי משום מקום...ופשוט לא הייתי רגילה, והעניין היה כל כך מוזר לי.
אני מאוד סומכת עליו, ואני יודעת שהוא באמת מתכוון למילים שלו, אבל עדיין יש בי צד שמפקפק.
לא מזמן הוא יצא פגוע מקשר מאוד קצר אבל רציני שלו עם מישהי.
אני באמת מאוד אוהבת אותו בתור ידיד, והוא בן אדם שמאוד חשוב בשבילי ותופס הרבה מקום בחיים שלי...אבל כשאני חושבת על העובדה שהוא אולי פשוט מוצא בי "נחמה" או "מקום מפלט" זה מכאיב לי, וזה פוגע בי מאוד.
אני מוצאת את עצמי נכנסת לעצב קטן מדי פעם לאחר שיחות איתו.
הוא באמת גורם לי לחייך הרבה ולהרגיש טוב...אבל עדייו יש שם כאב, מהצד שלי לפחות.
זה לא משנה לי האם הוא מרגיש אליי רגשות רומנטיים או לא,
ואני יודעת טוב מאוד שהוא לא משקר, ושהוא לא מנסה לפגוע בי.
אבל אני כן חושבת שהוא משקר לעצמו שהוא אוהב אותי...
הוא חושב שזה בגלל שאני לא רוצה להאמין שהוא אוהב אותי ככה, אבל באמת שזה לא זה.
הוא אמר לי שההבדל ביני לבינה הוא שאיתה היו פעמים שהוא חשב עליי, וכשזה מגיע אליי אין אף אחת אחרת.
אבל איך אני יכולה להאמין למילה שלו, כשזה ברור שהסבל שהוא הרגיש בגללה עוד "טרי"?
היו רגעים שהאמנתי לו, באמת האמנתי.
אבל אני חושבת שאני סך הכל מתפקדת אצלו בתור נחמה...או בתור תחליף.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025