ועוד חצי שנה בן 23.
היו לי מעט התנסויות מיניות, נשיקות מציצות אבל מעולם לא המשכתי לאקט מיני מלא, ואני חייב להגיד שאני מאוד מיני ואני צריך בן זוג ואהבה כי זה חסר כל כך ולא היה לי מעולם בן זוג או בת זוג.
בעבר סבלתי מדימוי עצמי נמוך, וגם היום אבל פחות, אני אדם רציני, וביישן ושקט, ככה אנשים רואים אותי, ויש לי חרדות חברתיות במקרים מסוימים כמו למשל שיש משחקי היכרות או צריך לדבר אל קהל, או צריך להיות במרכז תשומת הלב, אני לא מרגיש שאני מסוגל ואני סובל מזה תמיד במיוחד שצריך להגיד משהו על עצמי, אני מתחיל לרעוד מגמגם, לא מסוגל לסדר את המחשבה, וסובל בעיקר.
שמחת חיים חסרה לי בעיקר. כשאני אומר לאנשים ששואלים שלא היה לי בן זוג מעולם, הם אומרים לי איך?! לא היה לי סקס גם. זה גם מפתיע. כי חלקם חושבים שאני חתיך וחמוד וחכם. אז זה מפליא אותם. אבל שוב, הבעיה היא החרדה החברתית הזאת, שמובילה אותי למקרים הכי רעים, כולל העובדה שלא היה לי בן זוג מעולם, ולא היה לי סקס שחסר לי מאוד. קשה לי להשתחרר. קשה לי לחייך אל מישהו שאני מפחד ממנו או מאוד נמשך אליו שאני מדבר איתו. קשה לי להצליב מבטים עם מישהו ולחייך אפילו שאני שיכור. כשאני שיכור זה יותר קל. אני נפתח ובגלל זה החיים עם האלכוהול הרבה יותר נוחים לי. כי המוח לא מצליח להשתחרר אף פעם ונורא אכפת לי מה אנשים חושבים עלי. זה מדכא מאוד. וזה נמשך יותר מדי זמן. אמרתי שעד גיל 23 אני כבר לא בתול.
מה שיותר מטריד זה איך אני הולך לספר לאנשים שאני בתול או לא מנוסה?
מרגיש כל כך חרא ונמאס לי כבר מהדבר הזה שתוקע אותי. אני רוצה לצחוק הרבה יותר, רוצה לשמוח הרבה יותר, לא רוצה לחשוש יותר מסיטואציות חברתיות, או מה אנשים חושבים עלי, רוצה להיות הרבה יותר משוחרר מינית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות