אז ככה התגייסתי לפני כמעט 3 שנים והיה לי מלא חברים שכל היום היו מדברים איתי
ויוצאים וכל זה
בצבא קצת התרחקנו, כי ככה זה שאתה עושה 11/3 אתה לא מספיק לראות את כולם..
ואז הייתי עם מישהי כמעט שנתיים (כבר נפרדנו לפני 4 חודשים)
ובזמן שהייתי איתה הייתי מגיע למצבים שיש חברים שלא ראיתי אותם חודשיים
וזה די בגלל החברה כל הריחוק הזה..כי מתי שהייתי חוזר והיה לי 3 ימים בשבועיים זה היה די לראות אותה..
וככה הגעתי למצב שהחברים כבר לא מדברים איתי ואומרים לי לבוא
ולא הצלחתי לשלב את החברה והחברים..הבנתי את זה בהתחלה כי הם היו מתבאסים לדבר ולהגיד לי וכל פעם לשמוע שיש לי תוכניות.. די עצבנתי אותם
ואז שנפרדתי ממנה הייתי בטוח שהכול יחזור לקדמותו
אבל טעיתי ואפילו בענק.. אני רואה אותם הרבה יותר מאז שנפרדתי
אבל עדיין יש פעמים שהם לא מדברים איתי ואומרים לי לבוא..
אני מרגיש שממש עצבנתי אותם ותמיד הייתי זה שמוציא אותם
וזה שדואג שלכולם יהיה טוב אם כולם..זה אומר שאם היה כמה שרבים בניהם הייתי דואג שישלימו וידברו
ועכשיו רגע לפני שאני משתחרר
אני פוחד שאני אגיע למצב כזה שבקושי יהיה לי חברים..
ואני לא רגיל למצב כזה..עדיין שהם רואים אותי הם מכבדים אותי ומדברים ונותנים יחס
ממש טוב אבל הדאגה שלי היא מכל הפעמים שהם לא מדברים איתי מראש..
איך אני מחזיר את האמון שלהם בי ואת ה לקרוא לי כל הזמן ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות