אז ככה אני חיה במשפחה דתית שהתחזקה נורא בסביבות גילאי היסודי שלי, עד אז היה לי חבר טוב שגרנו בסמיכות..אבל מגיל מסויים פשוט הפסקנו לדבר .
חבר טוב שלו ממש מצא חן בעיני והשגתי את המספר שלו והתחלתי איתו בשיחת פלאפון זה היה הדבר הכי מטומטם שעשיתי פשוט הבכתי את עצמי חברים שלו היו איתו באותו זמן והוא שם אותי על רמקול ואמרתי דברים מביכים כמו אני ממש דלוקה עלייך ושלא תעיז להתעלם ממני וכאלה , גם מי שהיה חבר טוב שלי היה שם והוא פשוט חטף את הפלאפון והתחיל לצעוק עליי שאני דוסית מסריחה ושאני לא ברמה שלהם ושהוא יפיץ עליי דברים אם אני יצור עם חבר שלו יותר קשר הרגשתי ממש חרא ובכיתי כול הלילה. אני שונאת אותו כ"כ מאז (את אותו חבר שהיה לי)
מאז הביטחון שלי ברצפה , והכי גרוע שחברים שלו צוחקים עליי כול הזמן שאני רואה אותם והם מריצים עליי בדיחות אני יודעת שעשיתי טעות ואני לא יודעת איך לתקן אותה והכי גרוע שאני עדיין דלוקה על אותו ילד , ואני לא מרגישה מספיק פתוחה עם גברים אני מרגישה מכוערת ומסריחה מבפנים.
איך אני יכולה לצאת מזה ולהרגיש טוב עם עצמי ולגרום להם להבין שזה שאני דתייה לא אומר שאני שווה פחות .?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות