אני בסוף סמסטר שני להנדסת חשמל. ופשוט... לא הייתי אומר שונא אבל לא אוהב את זה. מרגיש כמו עינוי מתמשך שדוחפים בלי סוף חומר לתוך הראש שלא מעניין אותי בכלל וכל זה בשביל עבודה טובה וכסף.
בתיכון היה לי ראש ריאלי יחסית אז הלכתי להנדסה - אבל שכחתי לגמרי שגם אז שנאתי לדחוף חומר שממש שטויות מבחינתי ושרדתי את זה כי זה עבר לי בלי מאמץ.
כל הזמן עולות לי מחשבות על לפרוש, אבל אז באים הפחדים והתגובות של ההשלכות. מה אעשה במקום, במה אעבוד, איך אחיה כמו שצריך, איזה בת זוג תרצה אותי בלי כסף, מה עם לפרנס את המשפחה, לקנות דירה והרשימה לא נגמרת...
שאני אאכזב את כל מי שמשסביבי, אבזבז עוד שנה או שנתיים על חיפוש כיוון אחר - (אין לי כיוון או תחביב שמעניין אותי ואפשר לעשות ממנו מקצוע),
ובסופו של דבר אחזור כמו ילד טוב לסיים את תואר בלי ברירה.
התשובה מכל הסובבים אותי היא אף אחד לא באמת אוהב את זה,to suck it up ולהמשיך ללמוד.
שמעתי כבר את כל הקלישאות של לעשות מה שאתה רוצה בחיים, וזה החיים שלך, על כל אחת מהן אפשר להביא קלישאה שאומרת ההפך.
צריך פתרון מעשי לכל המצב הזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025