אני לא יודעת ממש מאיפה להתחיל, אז כדי שלא אסתבך (יותר מדי) בהקדמות מיותרות, פשוט אתחיל בסיפור.
מאז גיל 16 בערך, הגיל בו גיליתי את עולם הבלוגים והתחלתי לפרסם מעט ממה שכתבתי, מגיעות אלי הרבה תגובות נדהמות וממאנות להאמין שאני אכן בת 16,
אם בתחום הכתיבה שבו זכיתי לקבל מחמאות כמו "כתיבה פנומנלית", "אפילו אלתרמן לא היה חושב על זה" או "גיי קיי רולינג הבאה",
ואם בתחום האישי בו כנראה הייתי תגלית כאשת שיחה מרתקת ו"מלאת אמביציה", לדברי גבר איתו בשנות ה50 לחייו איתו דנתי בנושאי פוליטיקה.
במילים פשוטות, פשוט בוגרת לגילי.
השנים נקפו, גדלתי. הבגרות יוצאת הדופן שלי אמנם עדיין בלטה, אנשים מבעד למסך עדיין נדהמו לגלות את גילי.
עם הזמן, ראיתי שכל העסק מחמיא לי. כן, אני אוהבת להיות מיוחדת. וכן, אוהבת ששמים לב לזה.
היתה לי זוגיות מצויינת במשך כשנה+, הכרתי חברות והתחלתי לבלות יותר ויותר,
ואז הכתה בי ההבנה, אני בוגרת מאחורי המקלדת. על פניו, לא מבחינים בזה,
אני רגילה, ממוצעת.
כאילו שתי ישויות נפרדות, אז אני שנונה, וזה מעיד אולי על איזושהי חדות מחשבה,
אבל נו באמת, אני יותר מזה.
ואף אחד לא רואה, כי זה שמור לעט, למקלדת.
כל מי שהתאהב בי אי פעם, היו אנשים שהכירו אותי דבר ראשון מאחורי מקלדת, שם אני חכמה, רהוטה, מצחיקה,
בעולם האמיתי אני אותו הדבר, רק שניכר לעין לפחות 70% פחות ממה שאני באמת.
אז מי יאהב אותי, מי ירצה להכיר אותי?
אז עשיתי 'ניסויים' על חברות קרובות, ניסיתי שיכירו את אותי, אז דיברתי על עצמי בכנות, עד כמה שאפשרתי לעצמי, וכל מה שיצא מזה היה בלאגן גדול. לא טרחתי לברר, בטוח שנשמעתי כל כך אידיוטית. מתבייכנת על חיים מדהימים ובלתי מובנים מאליהם בכלל שאני חיה, רגשנית,
מה שאני לא.
ככה נגזר עלי לחיות? 2 ישויות ורק אחת מהן ברת הצלחה?
איך אני יכולה לאחד את השתיים?
תודה רבה (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025