הייתה תקופה של יותר מחצי שנה שנהגתי לגנוב דברים ולהזיק לאנשים כדי לשאוב מזה הנאה כלשהי. הפסקתי עם העניין בגלל שתפסו אותי והגעתי למסקנה שאני צריכה לקחת פסק זמן קצר כדי לחשוב איך אני פועלת בהמשך אני חייבת את הדברים האלה בגלל שאני סדיסטית יותר מהממוצע.
עכשיו הפסק זמן עבר בסדר אבל במהלכו גנבו לי פלאפון בשווי 3000 ש"ח הייתי הרוסה והבנתי מה אחרים מרגישים כשגונבים מהם אבל הבעיה היא שזה לא גורם לי לרצות להפסיק להפך,עכשיו כשאני יודעת כמה סבל אני הרגשתי אני יודעת איך אחרים מרגישים ואיכשהו זה יכול להיות יותר כיף לבצע את המעשה כי זה באמת סבל לא נורמאלי ואני שואבת מסבל של אחרים הרבה סיפוק.
הרי התחלתי עם כל הדברים האלה רק כדי לספק יצר מסוים לא כי חסר כסף או כי אני באמת צריכה לגנוב יש בי איזה משהו שחייב לדעת פסיכולוגית שגרמתי לאחרים סבל,קשה להסביר במיוחד. העניין הוא שאני לא רוצה להגיע לכלא עם מחשבות כאלה והסדיסטיות שלי מאוד עלתה מדרגה זה הגיע למצב שאני נמצאת בתחנת אוטובוס ומסתכלת במין מבט כזה על אנשים וחשה דחף עז לגרום להם לצרוחלסבולכל דבר אחר שיעורר בהם אי נוחות זה סוג של איבוד שליטה מבחינה מחשבתית אני כבר לא שולטת בפנטזיות שלי הן פשוט בכל מקום כל הזמן בגלל העניין עם הפלאפון שמהווה סוג של טריגר שמעצים לי את הסדיסטיות.
מה אני יכולה לעשות כדי להשיג קצת שליטה עצמית על הפנטזיות,בהמשך על המעשים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות