אין לי כבר כוחות נפשיים לחיים האלה, אני מרגישה חלשה... אני לא מסתדרת עם אף אחד מבני הבית ובמיוחד עם אמא שלי. נמאס לי ממנה ומהשגעונות שלה. הלוואי שיכולתי להיות לבד לגמרי... האישה הזאת מוציאה אותי מדעתי ואנחנו לא מפסיקות לריב על הדבר הכי קטן. בלי שום קשר לאמא הזאת, אין לי כוחות יותר לחיים האלה.. אני בדכדוך קשה ואני לא יודעת איך לצאת מזה! אין ליכוחות להתלבש ולצאת מהבית, אין לי כוחות לדבר עם אף אחד, אין לי כוחות להסביר את עצמי, כשאני מדברת ולא שומעים מה אני אומרת אין לי כוח לחזור על עצמי פעמיים. אני שןנאת את עצמי, שונאת את כןלם ושונאת את החיים האומללים האלה. המצב הכספי בבית לא משהו, וזה השיח המרכזי בבית.. זה גורם להרבה ריבים בין ההורים וויכוחים טיפשיים. כשאמא שלי רבה עם מישהו אחד, היא מתחילה לריב עם כל הבית... ואז היא מדברת ״לעצמה״ ומלהיטה את כולם... לפעמים אני לא מסוגלת לסבול אותה ובטח שלא את אבא שלי שאני לא מקבלת ממנו אהבה בכלל. אין חיבוק, או ליטוף או מילה טובה.. רק כשקיבלתי הצטיינות בבית ספר הוא בא ונתן לי חיבוק קר.. וגם זה בקושי בא ממנו. נמאס לי מהאחים הקטנים שלי הצעקנים אני לא יכולה יותר לשמוע ולסבול אותם. נמאס לי מהחברות הרדודות והשטחיות האלה שאין לי עם אף אחת שיח עמוק ואמיתי, אלא רק ״הנעליים האלה.. החולצה הזאת.. זה מכוער.. זאת זונה.. וזה זרק את זאת״
שלא לדבר על הסבתא המטיפה והמציקה שגרה בחו״ל ומתקשרת 24/7 כדי להטיף לנו.. והסבתא השנייה שגרה בכלל שעה וחצי מאיתנו שבכלל בקושי שומעים ממנה וכשהולכים היא נותנת לכל אחד 50 שקל וגומרת סיפור. נמאס לי מהכל, נמאס לי מכולם.. למה לחיות אם בסוף מתים? למה בכלל להשקיע בלימודים ולרדוף כל היום אחרי הכסף והעושר והאושר אם הסוף של כולם ברור?
נמאס לי מהחיים העלובים האלה.. אני לא מוצאת את המקום שלי בחיים האלה, שלא נדבר על זה שחבר שלי זרק אותי לפני שבןעיים והכל כל כך חרא לי ולא הולך לי בחיים האלה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות