שלום לכולכם:) שמי שחר ואני בן 19,אני משרת כ10 חודשים בתור חובש מרפאה בבסיס חצור בח"א
אני כרגע נמצא במצב נפשי לא טוב כלל.
עברתי קורס חובשים במשך 3 חודשים,והיה מאוד חוויתי, אבל כשהגעתי לסדיר הבנתי כמה הקורס השלה אותי לגבי התפקיד,ואני רוב הזמן מדוכא
הסמכויות לא אותן סמכויות,אני יותר פקיד ומזכירה מאשר חובש,וכל העניין של הטיפול באנשים כבר לא בוער לי ואני נהייתי ממש לא סימפטי
היו לי שיחות עם המפקדת על כך שלא בא לי להיות בתפקיד יותר ואני מתחרט בכל רגע,אך היא מורחת אותי בגלל שאני עובד טוב ואוהב לעבוד
ניסיתי לצאת מהתפקיד ע"י קצונה,אבל נכשלתי במבדקי הקצונה,עוד דבר שפגע לי באגו ובמצב שלי כרגע
אני באמת מיואש,אני יודע שאם אצא מהתפקיד לא ייתנו לי תפקיד נחשק יותר הדורש קורס,אלא תפקידים כלליים קרי נהג,שקמיסט וכיוצא מכך.
אני בוכה המון בבסיס,ומדוכא רוב הזמן.את כל העצבים אני מוציא על המשפחה ועל ההורים שלי בפרט,ואני באמת לא מצליח למצוא את עצמי
הגעתי למצב שפשוט בכיתי מול המפקדת שלי,והיא אמרה שתקבע לי תור לקב"ן כמה שיותר מהר.
לא אכפת לי מת"ש ומקל"ב. לא אכפת לי לשרת באילת(אני גר בראשון) ולטחון 11-3 או 18-3, אבל בתפקיד שאני אוהב לבצע ובבסיס שאתחבר אליו מבחינת אנשים ונהלים. אני באמת לא יודע מה לעשות כבר.
אני מרגיש שאני נתקע במקום מבחינת למידה. אני מנסה ללמוד מעבר לידע שלי ברפואה אבל פשוט מתקשה לבצע זאת עצמאית,והרופאים לא רוצים לעשות לנו העשרות כי הם לא רואים בכך דבר חיוני,דבר שמרגיז אותי מאוד.
אני באמת מבקש את עצתכם להמשך השירות,כי אני לא יודע איך אישאר חובש במשך עוד שנתיים וחודשיים. תודה רבה למתייחסים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות