איך להילחם באנשים שמבקשים ממני ומבן זוגי האתיופי להיפרד?

שלום,
למען האמת, בכתיבת שורות אלה, אני עדיין מתחבטת האם להתייעץ בשאלה או לא, אבל למעשה, אשמח לשמוע את דעתכם ולהשכיל.

לפני כחצי שנה, הכרתי בחור (אל תשאלו איפה.. טוב, הכרתי אותו באיזה אתר שנקרא AskPeople, מכירים?) (-;
אדייק יותר, הכרתי בחור אתיופי.
אנחנו יוצאים כבר קרוב לחודשיים. לא הרבה, אבל משהו שם בפנים אומר לשנינו ש"זה זה".
אני דור תשיעי בארץ משני הצדדים, צברית אמיתית. (עם זיק פולני ורוסי-אוקראיני)
העניין של הצבע שלו, לא היה משנה לי, אלמלא היחס של הסביבה.
הן הסביבה שמקיפה אותי, והן בסביבה החיצונית -שבעתיד נתקל בה בחיפושים אחר עבודה וכו'.
מול הסביבה שלי -אני יכולה להתמודד. אהבה זו אהבה, שהחברים יצחקו. סבבה, זה שונה. אני יודעת. אבל אני לא אפסיד את האדם המדהים הזה בגלל דעות קדומות (שנובעות מגזענות) מצד החברים.
אבא מקבל אותו, אבל מצפה שנפרד באיזשהו שלב.
אמא לא יודעת עליו, (אולי בעקיפין קצת), בגלל הגזענות שלה ואיך שהיא מדברת על העדה הזו, מבחינתי, לא מגיע לה לדעת כרגע. ובעזרת ה', בעתיד היא תגלה כמה טעתה.

מדובר בבחור חכם בצורה יוצאת מן הכלל, בעיקר בתחום הריאלי -משמע, 5 יח"ל מתמטיקה וכיוצא בזה.
משקיע בלימודים ובבניה של עצמו עם מוטיבציה נדירה.
עם לב גדול, וזיק ילדותי ומקסים. הוא כל כך תמים, ונקי, טהור -כאילו הוא חסין מהזבל שהעולם הזה מייצר. או לפחות האנושות.
הוא אדם כנה, אוהב, חכם.

אז נכון, חרף העובדה שאנחנו מחזיקים מהקשר שלנו קשר רציני ומדברים על עתיד משותף, הוא (בעיקר) עדיין לא מוכן לחתונה. זה לגיטימי, אחרי הכל אנחנו ילדים.
בגלל העובדה הזו, גורמים משפיעים (בעלי סמכות) מבקשים שנפרד. ושוב ושוב..
השיחות הללו, יוצרות מתחים. לכן לפעמים אני מרגישה שאנחנו לא מתאימים, שצריך להפרד. ברור לי שהשיחות הן שכיוונו אותי לחשוב כך -אני כמובן משתפת אותו בהכל. הוא מרגיע אותי, שהאהבה שלנו חזקה מהכל ושאני לא צריכה לקחת ללב הכל, לקחת עצות ולהמשיך הלאה, מה שנכון לי -לנו.
אבל עדיין, לפעמים אני מרגישה כבויה, למרות שאני אוהבת את האדם הזה, אוהבת עד כלות. ולא יודעת מה לעשות.
יש לנו כל כך הרבה דברים להלחם עליהם -בעיקר המשפחה מפריעה לי, אני מאד רוצה שיקבלו אותי במשפחה, אבל אני יודעת שאני לא יכולה לצפות לכך מהמשפחה שלו, ואני מאוד מפחדת שהם יעשו לנו בעיות (הם לא יודעים עלי, מסיבות שידועות לי ואני מגבה אותן ואת ההחלטות שלו),
יש לנו את עניין החברים, כלכלית לעתיד -אני מאוד מפחדת על זה.
שווה לי להלחם, אבל לפעמים אני מרגישה שזה קצת גדול עליי.
הוא יעשה בשבילי הכל, והוא הכי מקשיב ודואג, שזה מאד לא מובן מאליו -הוא יקשיב לי גם עד הבוקר אם אצטרך אותו. זה הדדי כמובן.
כל יום שואל מה אכלתי, ואם לא אכלתי מספיק, הוא ידאג לשנות את זה.

פשוט זכיתי(:

השאלה כאן היא מאוד כללית, ואשמח שתקדישו לי (לנו) רגע מזמנכם, אפילו לתגובה קצרה -ואדרבה תגובות ארוכות ומפורטות.
אבל בעיקר -איך להלחם, איך להפסיק להיכבות אחרי השיחות (בהן מבקשים מאיתנו להפרד -אפי' זמנית) וגם באופן כללי.

חשוב לציין, שאנחנו נפגשים פעם בשבוע -גם בהשתדלות גדולה מאוד -כי אנחנו לא מקבלים גיבוי לכך, ושנינו עם לו"זים עמוסים לעייפה באופן כללי.

לפעמים אני מרגישה שמגיעה לו יותר אהבה ממה שאני יכולה לתת..כי הוא כל כך מדהים ):

תודה רבה לכולכם.