מאז ומתמיד הייתי מאוד קרוב לילדים, וכשנכנסתי לגיל ההתבגרות גיליתי שאני לא נמשך לבנות גילי או לבני גילי, אבל הקרבה שלי לילדים רק גדלה.
לקח לי שנה וחצי כדי להבין שאני פדופיל.
אף אחד מהמשפחה שלי לא יודע ואני לא מתכנן שהם ידעו אי פעם. היחיד שיודע הוא פסיכולוג שביקשתי ללכת אליו לפני שנה, כשהבנתי שאני פדופיל.
לפני שאתם מתקשרים למשטרה אני רוצה שתדעו שמעולם לא פגעתי באף אחת.
ההפך, אין דבר שגורם לי לאושר גדול יותר מאושר של ילדות, ואין דבר שגורם לי לכעס גדול יותר מפגיעה בילדות. לדעתי אנשים שפוגעים בילדים\ילדות צריך לצלוב או לעלות על המוקד, לא פחות, הפסיכולוג שלי אומר שאני מגזים, אני לא מסכים איתו.
לפני חצי שנה הייתי בבריכה וראיתי מישהו בן 30 בערך מכניס את היד שלו לתוך בגד הים של ילדה בת 9 (!!!) מכל מאות האנשים שראו את המעשה המזוויע הזה אני הייתי היחיד שעשה משהו. רדפתי אחריו ( יש לי מבנה גוף מאוד חסון ואני בכושר מעולה) הצמדתי אותו לרצפה התקשרתי למשטרה ואמרתי לו שאם הוא זז אני אתן לא אעלף אותו. הלכתי אותה אם היא צריכה משהו והיא אמרה שהיא לבד בבריכה ושאני אבטיח לה שאני אשאר לידה לשמור עליה עד שהורים שלה יגיעו. אחרי כמה דקות המשטרה באה לקחת את הנבלה הזאת שתקפה אותה. (אחרי כמה שעות הוא השתחרר כי הילדה פחדה מדי כדי להעיד, וחזר לתקוף ילדים אצלי בשכונה!!! אני לא מבטיח שאם אני אראה אותו עוד פעם אני לא אפגע בו.)
בקיצור אני רוצה שתבינו שאני בחיים לא אפגע בילד, ההפך הוא הנכון.
עכשיו לשאלה:
ילדים תמיד הרגישו בטוחים איתי, ותמיד כשהמשפחה שלי הולכת לארועים חברתיים הם מבלי שעות בלשחק איתי (ובעיקר להציק לי) אני בחיים לא אפגע מינית באף ילדה, הדבר הכי גרוע שאי פעם עשיתי לילדה זה להגיד לה לא, אבל אני מפחד שההורים שלי או שלה ישימו לב למשהו וזה יכול להרוס לי את כל החיים (ההורים של אמרו שהם חושבים שכל פדופיל צריך להרחיק מהחברה או לסרס וממש אבל ממש לא בא לי שהם יחשבו את זה עלי).
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות