כן
שלום,
אני וחברה שלי ביחד כבר 3 שנים, עם הפסקה קלה באמצע, תמיד היו לנו כל מיני ריבים, והיו פעמים רבות שתפסתי אותה על שקרים. בכל פעם מחדש היא נשבעה שזה הייתה טעות והיא לא שולטת בזה ומבטיחה לשנות את זה אך לאחר זמן מסויים זה קרה שוב ושוב.
קרו מקרים בהם היא החליטה לדבר עם האדם איתו הייתה בקשר בתקופה בה נפרדנו (באמצע היחסים) והיא הייתה איתו בקשר מיני בנוסף, אך לבסוף (לפני שאני והיא חזרנו) הם החליטו לשמור על קשר ידידי וזה התירוץ שלה לדבר איתו. לאחר שאסרתי עליה היא דיברה איתו עוד פעם ושיקרה על כך, ולבסוף..שוב סלחתי לאחר ריב ארוך.
כיום אנחנו עומדים על ריב שבו היא ניהלה שיחה עם אדם אשר הצליח לבלבל אותה בגלל המראה החיצוני שלו, בנוסף לכך התברר לי שהיא לא נמשכת אלי מינית מאחר וטוענת שהיא איננה נהנת מהאקט המיני עצמו (אלא רק מהקטעים בהם אני מפנק אותה) ולכן אינה מרגישה צורך לכך.
השאלה שמרחפת מעלי היא האם לנסות שוב לשפר את היחסים - הרי אנחנו צעירים, למה להגיע למקומות מבוגרים בגיל כזה
אך מצד שני אנחנו מאוד קשורים אחד לשני ואוהבים מאוד, ואני לא מצליח לחשוב על חיי בלעדיה.
אז איפה הגבול בין השפלה עצמית לבין חוסן זוגי ?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025