שלום לכל הצופים.
מעולם ומתמיד צחקו על העובדה שאני אוהב מוזיקה קלאסית. אפילו איפה שאני נמצא בין נגנים ותלמידי נגינה לא מבינים איך אני אוהב מוזיקה קלאסית של המאה העשרים. אני לא מדבר על דודקפוניה, אלא על פוסט רומנטיקה, נאו קלאסיציזם (כמובן שכנגזרת של זה, אני אוהב גם נאו בארוק), אימפרסיוניזם, מושפע מג'אז, וכמה סוגים של אטונליות חופשית (כמו שונברג מוקדם (כמו רביעיית מיתרים מס' 1) או הינדמיט).
אף אחד לא מכבד וכולם מזלזלים בצורה הכי בוטה שיש ומעליבים אותי. עוד לא נתקלתי באדם אחד שהבין אותי, חוץ מאמי (פסנתרנית לשעבר, חולה כרונית), שלא מתחברת כל כך למאה ה-20. זה מאוד מתסכל אותי ההעלבות האלו ואני כבר מרגיש מותש. עוד מילא הבורות שלא יודעים מה ההבדל בין כלי נשיפה מעץ ומתכת, ולא יודעים איך נראים כלים שונים. ניחא. מילא שחושבים שאורגנית היא אורגן (אני מנחש שהרוב פה לא יודעים מה זה, זה כלי עתיק, שהוא כלי מקלדת, אך בפועל הוא כלי נשיפה, מכיוון שיש המון צינורות שממלאים אותם באוויר. הכלי ענק, ומפאת גודלו אפשר למצוא אותו רק בארמונות, קטאדרלות, ולרוב בכנסיות.
פניתי לפה בעיקר, לא בשביל לקבל יעוץ, אלא כדי לשאול שאלה.
אך לפני שאני שואל שאלה, אני מצרף כמה קטעים מסגנונות של המאה ה-20 כדי שתבינו איזו מוזיקה אני אוהב, כי הרוב שופטים בלי שהם שופטים ומיבינים, וזה מרגיז.
פוסט רומנטי: https://www.youtube.com/watch?v=8lE9mlJgDqQ
אימפרסיוניזם: https://www.youtube.com/watch?v=J_36x1_LKgg
נאו קלאסי: https://www.youtube.com/watch?v=CPrPV67JAVA
מושפע מג'אז: https://www.youtube.com/watch?v=xEINXjjcsNw
אטונליות חופשית: https://www.youtube.com/watch?v=kpTXZDVe5Wg
מספיק לשמוע קטעים (כ-5 דקות מכל אחד, למרות שיש קטעים של 5-8 דקות)
אגב, לא כל דבר נקרא שיר. שיר זהו מבנה א-ב-א או א-ב ששרים אותו. כל דבר אחר נקרא קטע או יצירה.
ועכשיו, אני רוצה לשאול שאלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות