לא מסיבה של 'חזרה בשאלה'
פשוט התחלתי לחשוב הרבה בזמן האחרון ואני לא בטוחה למה לא בעצם?
הרבה מהבנות שלמדתי איתן באולפנית לובשות מכנסיים, ממש הרבה, וזה העלה לי את השאלה למה אני מגדירה את זה כ'לא צנוע'? אני הולכת ביום יום חצאיות טיפ טיפה מעל הברך ואני לא ככ מבינה את ההבדל אם יראו את השוקיים (בחצאית) או את 'החציצה בין הרגליים' (במכנסיים) . אין לי כוונה ללכת עם טייצים נדבקים או שורטים, אם אלך עם מכנסים זה רק ג'ינס ארוך.. אבל נורא קשה לי משום מה לעשות צעד כזה מכל מיני סיבות
*ההרגל- כמו שמישו רגיל ללבוש כובע ואז יפסיק אז מרגישים מבוכה כאילו חשופים כזה,..
*אני לא רוצה להרחיק גברים דתיים כי בעתיד אני חושבת שאעדיף גבר דתי לקשר..
*מבטים ורכילויות של אחרים (לא נורא יחלוף)
יש לי גם חשש... אבל יכול להיות שזה נובע אך ורק מהדעות הקדומות שלי אבל יש לי פחד כזה שכאילו גברים מהסוג הדפוק וחסר הטקט אולי מרגישים בנוח יותר להטריד בת במכנסים? ואני חושבת את זה כי יש לי מן תאוריה כזו שכשאידיוט רואה משהי בחצאית הוא יודע ישר מה התחום המסווג ומה הגבולות שהוא צריך להציב לעצמו אני יודעת שמטרידינים לא עושים הפרדה בין חצאית למכנס אבל אני לא מדברת רק על אלו שלא מבדילים, כי כדתיה אני לפעמים מרגישה אנשים שנמנעים לדבר איתך על סמך הלבוש שמסמן כאילו 'קח צעד אחורה' וזו הסיבה שאני חושבת על זה ושואלת ...
אני יודעת שאם אטייל בחו'ל לא תהיה לי בעייה ללבוש מכנסיים אבל כאילו בארץ יש לי מן פחד כזה כי כאילו כאן יש סיווג 'דתיה' 'חילונית' ושמסתכלים עליך וכ'ו ובן אדם מח'ול יראה את זה התלבטות הזויה כי זה יישמע טיפשי.. אבל כאן בארץ יש אנשים ששמים על זה את העיניים, או אולי אני טועה ? זה קצת מבלבל אותי
למה חשוב לי? כי אני רוצה,. אני רוצה לחפש מה מתאים לי, מי אני ומה אני ולא לחיות רק בתוך הבועה שלי.
מבחינת ההורים שלי הם פתוחים ומקבלים בעניין.
אני יודעת שבסופו של דבר לבוש זה רק תחפושת ומה שבאמת זה מה שבפנים,
אני מצטערת אם פגעתי במישהו ממה שכתבתי אבל זה דברים שדי גדלתי עליהם ונוצרו לי הרבה סטיגמות (קורה לכולנו..) ומאוד אודה לתגובות מועילות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות