מאז שהייתי ילד קטן ידעתי שאני נמשך לגברים. למרות זאת, לא הייתי מתנהג בצורה נשית או "הומואית", ואף אחד לא חשד. בתקופה שהכל עוד היה בסדר.
בגיל 14 יצאתי מהארון בפני ההורים שלי, וביקשתי מהם רשות לנסוע למצעד הגאווה בתל אביב כדי להשתתף ולתמוך. אחד הילדים מהשכבה ראה אותי שם, צילם אותי והפיץ באינטרנט, ותוך יום כל הבית ספר ידע שאני הומו.
כל החברים שלי התרחקו ממני, ערסים התחילו להציק לי ולחלק לי כאפות בהפסקות, ואף אחד לא דיבר איתי יותר. ככה זה עד היום.
כמה ימים לפני יום כיפור, אחד הילדים בכיתה הזמין אותי לישיבה של כל הכיתה בבית שלו ביום שלישי (אתמול), וכמובן שהייתי מופתע מאוד, אבל אני בן אדם חברותי ובכל הזמן הזה לבד התחלתי להיות דיכאוני ואפילו חשבתי על להתאבד. חשבתי לעצמי שאולי הם סוף סוף התבגרו וכל הסיוט הזה נגמר, אז הסכמתי.
אתמול יצאתי מהבית למסיבה של אותו ילד, ובדרך עוברים פתאום אותו ילד ועוד שלושה ילדים מהשכבה. הם שאלו אותי "מה קורה?" והייתי מבולבל לרגע, ואז הם התנפלו עליי. אחד הילדים תפס לי ברגליים בזמן שילד אחר בעט לי באשכים פעמיים, ואז בבטן. אני לא זוכר את השאר כי בשלב הזה הכאב כבר טשטש אותי. לפני שהם הלכו הם שברו עליי ביצה ואמרו לי "סליחה שלא הרגנו אותך".
הייתי מרוסק. אחרי כמה דקות פשוט קמתי והתחלתי ללכת הביתה, התקלחתי והתחלתי לבכות כמו שלא בכיתי אף פעם. נמאס לי מזה. למה דווקא אני נולדתי הומו? למה כל זה קורה לי? מה אם כל זה הוא בדיחה של אלוהים על חשבוני? אם לא, אז למה אני הומו? למה אני הומו ולא נורמלי כמו כולם? אולי אלוהים גם יושב למעלה וצוחק עליי? אני כבר לא יודע מה לעשות יותר ואיך להתמודד עם זה, תודה שקראתם את הפריקה שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025