שלום, אני בן 14, מבאר שבע, ואני מאוד מודה למי שקורא את זה.
היום הגיע הסוף לזה.
אני רוצה לעזוב את הבית, זה קרה לפני יומיים, הלכתי לחבר שלי בשעה 7 הגעתי אליו, התקשרתי לאחותי אמרתי לה שתגיד לאבא שלי לקחת אותי בשעה 9, הוא לקח אותי, הגעתי לבית.
אמא שלי התחילה לצעוק עליי,לאיים עליי,התחיל הבכי.
היא איימה עליי "אם עוד פעם זה קורה לך, אני מוציאה לך את הלשון מהמקום."
וזה לא רק היום, בטעות אמרתי מילה לא במקום, היא התחילה לרדת עליי.
"מי אתה בכלל, לא יצא מימך כלום בחיים, ילד אפס"
בתור הבן שלה, זה מאוד כואב לשמוע דבר כזה.
חזרתי לחדר ושמעתי את אחותי ואת אמא שלי צוחקת על זה..
זה הרגע שבו נשברתי ונפגעתי נפשית.
שאחותי הגדולה צוחקת על כזה דבר שהיא בכלל זאת שאמורה לדאוג לי.
זה כבר מאוד כואב.
השיחה שבאה אחרי כל פעם וזה לא עוזר, היא באה אליי אמרה סליחה וסליחה וזה קורה כבר כל פעם.
אמא לא אמורה לשקר לי בחיים.
אך אצלי זה כן - אני חי עם שר גדול מגיל מאוד קטן..
אמא שלי מעשנת ויש לה סיכויים לסרטן אך היא לא אומרת לי שהיא מעשנת ולמה אני תמיד צריך לתפוס אותה עושה את זה, אבל בלי שהיא תראה אותי זה גם מאוד כואב לי.
אז פרקתי את הכל.
אשמח שתעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025