אהבה וירטואלית, יש סיכוי?

זה התחיל מהפייסבוק, הוא שלח לי הודעה (לפני שנתיים כשהוא היה 15)
עניתי.
ומשם לא הפסקנו לדבר! מצאנו המון נושאים משותפים,הייתה בנינו כיימיה מדהימה, קליק מהיר,וכל זה רק מהתכתבויות ושיחות!
אחרי שנה של דיבורים, קבענו להפגש הוא גר במרכז ואני בדרום אבל בסוף זה לא יצא לפועל, כי חששתי שהוא ירתע מהמראה החיצוני שלי.
אז בכל פעם שהוא ניסה להיפגש איתי אני הייתי ממציאה תירוצים.
עד שהוא הפסיק לנסות, אבל המשכנו לדבר.
אני יודעת בבירור שהוא אמיתי,שאלתי עליו חקרתי, ראיתי גם שבפייסבוק שלו חברים מגיבים לו,תמונות עם חברים וגם כשהיה לו יומולדת הגיבו לו עם תמונה ...
בקיצור, הוא אמיתי.

אני מרגישה שאני מאוהבת בו,עוד ממזמן.
כל הודעה שלו אני ישר קופצת לפאלפון, מתרגשת, תוססת.
אני מאוד רוצה לראות אותו.
אולי מה שאגיד ישמע פטתי או מגוחך,אני אבין.
אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי בוכה בגללו. (הוא לא עושה לי רע, רק בגלל הנתק שקרה בנינו)
שוב, אני יודעת שזה מוזר.
אבל הבעיה מתחילה כאן-
לפני 4 חודשים כשדיברנו בפאלפון הוא אמר שהוא מתחזק..והוא גם התחיל ללמוד בישיבה
ז״א הוא היה חילוני (הוא בן 17)אבל עכשיו הוא מתקרב לדת...
ואני הבנתי שהוא יותר לא ידבר איתי למרות שקשה לו.
אני מצאתי משתמש שלו באיזה פורום, אני עוקבת אחריו בלי שהוא יןדע, ואני רואה שהוא משוטט הרבה בקטגורית יהדות
אני רואה אותו מגיב לשאלות שם,שואל, פורק...
ואני ראיתי שהוא רשם שם ״שעוד מעט אני כבר לא אהיה כאן״(בפורום)
כולם רשמו לו כל הכבוד שאתה מתחזק וכאלה דברים.
אבל אני כל כך עצובה
כלומר, אני שמחה שהוא הולך לדרך הזו אבל מצד שני אני כל כך מתגעגעת לצחוקים איתו לשיחות עד הבוקר והיו המון.
חשוב לי לציין שבמשך כל השנתיים האלו הוא אף פעם לא אמר לי משהו בהקשר מיני, זה היה קשר ידידותי נטו.
בחודש האחרון הוא כבר לא שולח הודעה.. ואני מבינה גם למה..
אני אפילו לא מכירה אותו במציאות
אבל אני מרגישה שאני מכירה אותו,ושאני והוא חווינו הכל וכבר אין לי מה לחוות.
לאחרונה גם אני התחזקתי(בלי קשר אליו)
לומדת בבית ספר חרדי,לכן גם סגרתי את הפייסבוק והתנתקתי מכל השטויות האלה (למרות הקושי).
אני יודעת שכל מה שרשמתי נראה הזוי אבל זה מה שזה.
אני גם יודעת שלא יצא מזה כלום כי אני לא מתכוונת להפגש עם גברים(גם לא מדברת) וכו..
אבל חשבתי שאולי אני והוא ממש נתחזק בדת ואז כשאגיע לגיל 20 נהיה שידוך...
אבל מי אמר שאמצא אותו עד אזז...
מה לעשות מכאן? שאני אשלח לו הודעה? או לעזוב אותו לנפשו? שכל אחד ילך
לדרכו וזהו ?
ותודה לכל מי שפינה את זמנו לקרוא את השאלה שלי...