אני דתייה חבר שלי גם דתי בן 18 בא ממשפחה מבוססת טוב, יש לו משפחה בחו"ל ודירה בשוויץ ומידי שנה בחופש הגדול הוא טס עם חברים, משפחה או אפילו לבד כדי להנות ולנצל את החופש.
לפני שבועיים הוא טס ונהנה בלי סוף הוא עדכן אותי כל יום מה הוא עשה ואיפה הוא היה. חשוב לציין שאין לי שום חשש או חשד לכך שהוא יבגוד בי או יסתכל על בנות אחרות יש בנינו אהבה גדולה ואמון ואני יודעת שהוא לא יעשה לי דבר כזה.
באופן טבעי פחות יש לו זמן אליי שהוא בחו"ל אנחנו מדברים פחות וזה קשה לי קשה לי לדבר איתו רק בלילה, אני מרגישה בחסרונו, הגעתי לשלב שאני סופרת את הימים שהוא יחזור.
הוא קיבל בשורה מההורים שלו שנולד לו אחיין ולכן הוא צריך לקצר את הטיסה בשבועיים ולחזור לארץ. כל כך שמחתי שהוא חזר ואפילו אמרתי לו את זה גם כשהוא היה בחו"ל אמרתי לו כמה שהוא חסר לי שהוא שם בחו"ל ואנחנו מדברים פחות אבל בכל זאת שאני שמחה שהוא שולח לי תמונות ושהוא נהנה.
הוא חזר לארץ בדיוק לפניי יומיים והיום הייתה הברית של אחיין שלו ועכשיו התברר שאבא שלו הפתיע אותו וקנה לו כרטיס טיסה למחר להמשך הטיול!
לא הספקתי להפגש איתו והוא כבר טס בחזרה. אני רוצה לשמוח בשבילו אבל זה קשה לי הוא רחוק ממני מידי והוא יודע שקשה לי עם זה אבל בכל זאת אני רוצה לשמוח יחד איתו וזה קשה לי קשה לי לחשוב שהוא שוב יהיה שם עוד שבועיים אם לא יותר ושוב להיות רחוקה ממנו לראות אותו רק בתמונות, לדבר איתו פחות ובעיקר להתגעגע.
מה עושים? אני חיה בסרט? אובססיבית? או שסתם קשה לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025