היי חברים
אני כותב כאן האמת אחרי שמלא זמן לא כתבתי כאן כי פשוט לא הייתי צריך. אוקי אני אספר לך בקצרה עלי, אני אלי בן 19 חייל. חייל יומיות עם קשיי הסתגלות. קבן קבע אצ זה בצו ראשון.
אז ככה אבא שלי לא מרוצה ממני מגיל קטן. ובתכלס רק היום הבנתי את זה. המבט של האכזבה ממני הורג אותי מבפנים.
אני אסביר לכם למה הוא לא מרוצה.
בתיכון הייתי ממש סגור הייתי חרדתי ברמות. כל היום בבית הספר בהפסקות ושיעורים חופשיים הייתי בשירותים וזה היה כשבאתי לבית הספר בתכלס כמעט לא הגעתי ברחתי. והוא רצה ילד עם חברה חברים מועדונים בלאגנים וכל זה.
בתקופה שסיימתי בית ספר היה לי עד הגיוס כמה חודשים טובים. והתקופה הזאת אחרי בית ספר הייתה הכי קשה כי אז לא היה לאן לברוח מהפרתופים שלו. הוא רצה שאני יצא לעבוד שאני יצא עם בנות ולא ישאר בבית. ועכשיו הגענו לצבא. הוא טוען שהשירות שלי סתמי ולא משמעותי.
בתכלס הוא רוצה את הטוב לי. אמנם הדרך נוראית והוא לא מקבל אותי כמו שאני. ובמקום לעזור לי הוא רק דורך עלי אבל הוא רוצה טוב.
אבל בואו נחשוב שניה מה רע בי ככה?
אתם יודעים כמה קשה היה בטירונות. שום דבר לא מספיק!
אני לא רוצה לרצות אותו יותר! אני כמו שאני.
זה החלטה נכונה?
ובגלל כל החרא הזה יש לי רגשי נחיתות. יש לי תמונה בראש לא נכונה לגבי מה זה גבר.
ובגלל זה הביטחון והערכה העצמית שלי גרועה! ונמוכה!
רציתי לשאול מספר שאלות.
האם אני בסדר והוא טועה?
מה רע בי?
ומה אתם אומרים על אנשים כמוני על התהליך?
ואיך לדעת מתי הרגשי נחיתות מופיעים או שזה אמיתי?
אבא שברתה אותי לרסיסים. במקום לעודד אותי לבנות אותי לעזור לי. רק שברתה! אצה פשוט לא סומך עלי וזה הרג אותי!
(למשל אני נסעתי בצבא עם משהו וכל הדרך לא דיברנו. ואני חושב שאני הפרעתי לו שבאתי איתו. ואמרו לי שזה רגשי נחיתות. מתי זה רגשי נחיתות ומתי לא.)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025