טוב אז אני אחיל בלספר שאף פעם לא הרגשתי באמת שייכת, בילדותי תמיד ראיתי ילדים קטנים משחקים והייתי ביישנית מדי כדי לגשת ולהצטרף, היה לי תמיד קשה להבין אותם ותמיד התחברתי יותר לילדים היותר מוזרים וה"לא רגילים",תמיד היה לי קשה להתחבר לאנשים או להבין אותם אבל עם הזמן למדתי כיצד להגיב על דברים ובמצבים שונים, את כל זמן החטיבה שלי ביליתי בלמידת התנהגויות של ילדים אחרים כדי שלא אגיב בצורה משונה או מוזרה, כדי שאדע איך אנשים "רגילים" אחרים מגיבים ואגיב ככה. אף פעם לא חשבתי על זה כמשהו מוזר או שונה, תמיד חשבתי שככה אני, ועכשיו, אני בת 16 והכל אצלי בסדר, למדתי להסתגל ואיך להגיב לדברים ואני מרגישה נורמלית לגמרי , למרות שעדיין יש לי נטייה פחות להפתח ולהתחבר לאנשים שהם "רגילים ומשעממים" מהסיבה שהם לא יבינו אותי. לאחרונה פגשתי מישהו שיש לו תסמונת אספרגר, ואחרי הכרות של 4-5 חודשים ודברים שעברנו יחד ומשברים שעברתי, הוא אמר לי שהוא חושב שיש לי אספרגר או סוג של אוטיזם ושאני מזכירה לו מאוד את עצמו בהמון דברים ושאולי זאת הסיבה להמון קשיים שהיו לי, הוא גרם לי לעבור מבחן AQ (מבחן אונליין של אוטיזם) וקיבלתי תוצאה של 32 ( לפי האתר תוצאה של 32 ומעלה מעידה על אחוז גבוה לאוטיזם), אבל זה רק מבחן באינטרנט ואני לא יכולה להסתמך על זה. הייתי רוצה לנסות ולאבחן את זה אבל אני לא יודעת איך לבקש דבר כזה מההורים שלי. תמיד היו לי קשיים עם שינויים, בן אדם שמבטל לי פגישה קבועה מראש גרם לי לבלבול ומצב רוח ממש רע, גם אם יש סיבה טובה, אני צריכה את סדר היום שלי תמיד מתוכנן מראש. תמיד יש לי נטייה להיתקע על דבר אחד יותר מדיי, לפתח ציפיות למשהו יותר מדיי ולהתאכזב אחר כך, במיוחד בני אדם שמתייחסים אליי טוב ואז מאכזבים אותי כי אני צריכה יותר מדיי תשומת לב והם פשוט לא מבינים אותי בסופו של דבר, בגלל זה אף פעם לא הסתדרתי עם קבוצות גדולות אלא יותר עם חברה בסגנון BFF, הידיד שלי היה היחיד שבאמת הבין אותי בהכל והיה שם בשבילי והיה עם אותם צרכים כמוני. תמיד הייתה לי נטייה, מן דפוס התנהגות להתקע על דברים ,כמו מאכלים מסויימים או בגדים, אפילו חוגים, במקרה של מאכלים פשוט לאכול את אותו הדבר כמעט כל יום במשך תקופה ארוכה עד שנמאס, להתקע על בגד מסויים וללבוש רק אותו או לתת ממש את כל כולי לחוג מסויים עד שנמאס לי לפרוש, תמיד היה לי קשה משינויים, קשה לי להביע רגשות להורים שלי במיוחד, אני מרגישה שהם פשוט לא מבינים אותי. כל הדברים שהאלה שתמיד חשבתי עליהם כנורמליים הידיד שפגשתי הציג אותם בפניי וגרם לי לחשוב שוב על ההתנהגויות של עצמי,איפשהו בפנים הייתי רוצה לגלות שכן יש לי סוג של אוטיזם כי זה היה מסביר את כל מה שאני לא מבינה בעצמי. הייתי רוצה לדעת, אם יש פה עוד אנשים עם אוטיזם או התסמונת הזאת ספציפית, או אנשים שמבינים בנושא, מה דעתכם עליי, האם אני סתם מתבגרת עם קשיים להבין את עצמה ואחרים או שבאמת יש לי משהו? יש עוד המון דברים שלא ציינתי פה ושגורמים לי לחשוב ואני יודעת שכל מה שאמרתי הוא לא מדוייק אבל אני רק צריכה לדעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות