שלום, אני רוצה לספר את הסיפור העצוב שלי ותודה מראש לכל עצה.
נסעתי עם חברה לטייל בתאילנד לפני יותר מחודש כשהיינו שם התחברה איתנו בחורה מניו זילנד וטיילנו יחד. יום לפני שחזרנו נעלם לי תליון יקר שקיבלתי מסבתי בירושה וגם עוד פריטים ואנחנו בטוחות שהבחורה הזאת גנבה לנו. החלטתי (בניגוד עצת חברתי) שאני רוצה לעשות חיפוש בחפציה ואם היא לא תסכים אז להתעמת איתה, היא כמובן לא הסכימה והתפתח בינינו עימות פיזי ברואטלי שבסיומו הובסתי בצורה קשה ומזעזעת (בלי לפרט). אני בחורה בת 25 שזמן רב למדה אומנות לחימה עם השגים יפים בתחרויות שעשיתי עד הצבא, גם אחרי השירות המשכתי להתאמן מבלי להתחרות. העובדה שהפסקתי להתחרות (זה חשוב לסיפור הנוכחי) כי לקחתי קשה הפסדים, חברות שלי כשהיו מפסידות היו שוכחות תוך כמה שעות לי לקח כמה ימים להתאושש. אז תבינו מה עבר ועובר עלי אחרי ההשפלה הנוראית הזאת בבנקוק. איך יכול להיות שבשעת מבחן של עימות אמיתי הראשון שלי בחיים אני נכשלת בצורה כל כך מחפירה? כבר עבר יותר מחודש ואני לא מצליחה להתאושש, איבדתי את כל שלוות הנפש, שוב ושוב אני משחזרת וחוזרים אלי כל התחושות שחשתי בתוך המאבק..החרדה המזדחלת כשאני מבינה שאני עומדת להפסיד, היאוש וההשפלה כשהיא מממשת את ניצחונה כשאני נכנעת לה מילולית ואפילו הבכי חוזר..אני לא יודעת איך להפסיק לחשוב על זה אני פשוט לא מסוגלת להכיל את מכלול הרגשות, ויש לי עוד בעיה והיא שהתחלתי לעקוב ברשת אחרי הבחורה הזאת אולי היא תענוד את התליון (כאילו מה זה יעזור לי) וגם אולי התברר לי שגם היא עסקה בא. לחימה, זה היה יכול להקל עלי קצת אם אדע שהובסתי ע"י מיומנת ולא ע"י פרחה גנבת. אני רוצה כבר להעביר דף ולהמשיך בחיי אבל זה לא מצליח לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות