אני יודעת מה אתם חושבים 'היא רק בת שש עשרה' או אולי 'כל החיים לפניה' אבל אני מרגישה שהגיל לא רלוונטי לעניין.
לרוב החברות הקרובות שלי יש חבר (חוץ מאחת.) וכל פעם שהן מספרות לי על איך הם בילו ביחד, מה הם עשו או דברים שבני הזוג שלהן עושים אני מתפוצצת מקנאה. כלפי חוץ אני מפרגנת, אבל בפנים אני רוצה לחנוק משהו.
ואם זה היה רק החברות שלי זה היה עוד נסבל, אבל יש לי במשפחה המון בני דודים בסביבות הגיל שלי ונראה שלכולם יש זוגיות חוץ ממני. רגע מבאס אחד היה שכמעט כולם הביאו את בני הזוג שלהם לקיאקים משפחתיים. (אני קראתי לזה תיבת נוח חחח)
זה פשוט נראה כאילו כולם סביבי מאוהבים ודביקים ורק אני נרקבת פה עם עצמי.
וזה לא שאני לא מנסה, ניסיתי לצאת עם מישהו אבל לא הסתדרנו כל כך והחלטתי לסיים את זה אחרי פגישה אחת, היה אחד שניסיתי להתחיל איתו אבל כנראה שהוא לא הבין את הרמז ואנחנו לא בקשר והניסיון האחרון שלי עם מישהו נוסף לא הלך טוב.
אני לא מכוערת, לפחות זה מה שכמעט כולם אומרים. מבחינת פנים אני תשע מתוך עשר (בלי להשתחצן) וגם ביום רע הייתי נותנת להן שבע. הגוף זה החלק הבעייתי אצלי, אני די מלאה (אבל עם חזה גדול ומותניים צרות יחסית לאגן.) אבל בתהליך הורדה במשקל למרות שאני בספק שרק המשקל הוא האישיו אצלי כי ראיתי המון בנות בגודל שלי ואפילו יותר גדולות עם זוגיות.
מבחינת אופי אני גם סבבה. פעם הייתי קצת חסרת בטחון אבל עכשיו אני מרגישה יותר טוב עם עצמי. לא הייתי מגדירה את עצמי כשתקנית אבל אני גם לא קולנית במיוחד ונראה לי שאני די נחמדה לאנשים. (לפעמים חברות שלי אומרות שאני כבר על הגבול עם נחמדות יתר.)
בכל מקרה אני מרגישה רע עם כל הנושא הזה, קשה לי להכשל בדברים (בעיות של תלמידה מצטיינת חחחח) אבל באהבה אני מרגישה כמו נכשל אחד גדול.
תודה שקראתם וסליחה על החפירה :)
(מצרפת סקר כדי להבין בערך מה הגיל הממוצע שבו אנשים התחילו קשר זוגי רציני ואם כולם מקדימים או שאני מאחרת)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות