אני רווק בן 37, עובד בהייטק ומתפרנס יפה מאוד (3 משכורות ממוצעות).
אחרי 12 שנים באותו מקום עבודה, ואחרי הרבה ביקורים וטיולם בארה"ב, אני
מרגיש מיצוי מהעבודה, קושי במציאת זוגיות, ובנוסף, רצון גדול להגר לארה"ב.
אני אוהב את הנופים במזרח ובמערב, את הפארקים הלאומים, את הערים
הגדולות, את מזג האויר המשוגע, את האופי האמריקאי, ויש לי שם גם לא מעט חברים.
אני לא אוהב את הארץ שלנו, לא מאוד מחובר למשפחה ולאנשים כאן, ובכללי די סובל פה מבחינה זו. מטייל המון בחו"ל כאמור, ובעיקר בארה"ב. אין לי פה שום דבר קבוע ומחבר. לא קניתי דירה, אין לי נכסים, אין לי התחיבויות או חובות, אין לי ילדים או זוגיות. לפני שנתיים כשרצתי ב6 בבוקר למקלט בתל אביב, נפל לי האסימון שאני חי במדינה הלא נכונה ואני לא רוצה להמשיך כאן. יוקר המחיה והעובדה שעם כל המשכורת הטובה שלי אני עדיין צריך לבזבז משכורות של הרבה מאוד שנים רק בשביל לקנות פה איזו דירה בפאקינג חור במזרח התיכון במדינה חסרת אטרקציות ומוקפת באויבים ובטילים, רק מחזקים בי את התחושה הזו.
הבעיה: אין לי אזרחות אמריקאית. גם מספר נסיונות דרך מקומות עבודה - לא צלחו בינתיים.
ההגיון אומר: להישאר כאן בארץ. יש לי נוחות פיננסית וקריירה מבטיחה, וזוגיות
תבא קרוב לוודאי בקרוב. אם אעזוב הכל ואעבור לארה"ב ולא ילך, ממש לא בטוח
שאמצא את אותה עבודה באותם תנאים ומשכורות.
הלב אומר: חיים פעם אחת, לך אחרי החלום, עזוב הכל, סע לארה"ב, נסה למצא זוגיות
ופתח חיים חדשים (זו הדרך היחידה שלי כרגע לקבל אזרחות - זוגיות וחתונה).
כיום אתה בגיל 37, מאוחר לכל הדיעות, אבל אם לא תעשה זאת, בגיל 45 באמת תצטער שלא עשית כשעוד היית "צעיר"..
חסכתי כמליון ש"ח נזיל, כך שהנחיתה תהיה רכה מבחינה זו.
מאז ומתמיד לא היתי טיפוס מאוד קונבציונלי, ואני בעד לקחת סיכונים. אם היתה לי אזרחות אמריקאית לא היתי חושב אפילו שניה, ועולה על המטוס הראשון. הבעיה היא שאין לי, ושספק גדול אם יהיה אחרי שאגיע, ושאני לוקח סיכון מאוד גדול כי יש הרבה מאוד סיכויים שהמהלך לא יעלה יפה ואמצא את עצמי חוזר על 4 בעוד כמה חודשים, חבוט ומתחרט.
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות