אנחנו גרות עם אבא בלי אמא ורוב הזמן היא איתי בבית (9 וחצי). אבא שלנו עובד עד מאוחר.
כדי להעביר את הזמן אני נותנת לה לשחק במחשב ולפעמים לצאת לקנות משהו ולחזור הביתה.. אבל רוב הפעמים אני עסוקה בדברים שלי והיא משתעממת לבד בחדר.
יש לנו שכנה עם שתי ילדות קצת יותר קטנות מאחותי ולפעמים הן אומרות שלום ושואלות מה נשמע..
אתמול השכנה ראתה אותנו בכניסה לבית והיא התחילה לדבר איתי, בהמשך השיחה היא אמרה שאם אחותי רוצה היא יכולה לעלות לשחק עם הבנות שלה אחרי ארוחת הצהריים שלהן.
אחותי התלהבה מלשמוע את זה וכבר ראיתי חוסר סבלנות מצידה.
עלינו לבית והיא כל כמה דקות אמרה שהיא רוצה לעלות אליהם, אני אמרתי לה שתחכה עד שהם יסיימו לאכול והיא עלתה בלי לשמוע לי. אחרי כמה דקות היא חזרה מאוכזבת ואמרה שהן עדיין אוכלות. אחרי חמש דקות היא עוד פעם עלתה ושוב חזרה עם אותם פנים. אחרי עשר דקות היא עלתה שוב וכשהיא חזרה היא הייתה עם פנים אדומות. כששאלתי אותה מה קרה היא אמרה שהשכנה צעקה עליה שהן עסוקות ולא יכולות לשחק ועוד מעט יוצאות עם אבא שלהן. וטרקה עליה את הדלת.
אני כועסת על השכנה הזאת שמזמינה בחיוך ואז צועקת כמו מפלצת על אחותי.
אני יודעת שאחותי הציקה בכל פעם שעלתה למעלה אבל יש דרך להגיב..
לדבר עם השכנה על מה שקרה או פשוט לעזוב את העניין?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות