להקיא פעם בחודש זה לא נורא
ג' - יפית עולה לי לראש כשאני חושבת על הסוגיה הזו, צועקת "בדקתי ו(לא)מצאתי!". אני לא מצליחה למצוא סיבה שתגרום לי להפסיק להקיא בכוונה.
אני יודעת מה ההשלכות של בולימיה ומה תופעות הלוואי שלה. למעשה אני יודעת את רוב המידע ה"קר" לגבי ההפרעה. זה מפריע לי, אבל לא מספיק.
לא מספיק בשביל להפסיק.
אני אוהבת את עצמי מאוד, בדיוק כפי שאני. רואה את עצמי כבחורה חכמה (בדרך לסיים תואר שני), אני נראית טוב - אני לא שלד. אני גם לא רוצה להיות שלד. יש לי גוף שרירי וחטוב, אין אחד שלא מסתכל עלי בים.
זה לא אתר היכרויות ואני מודעת לאנונימיות שכאן, לכן גם אין לי מה להגזים עם התיאורים. הלוואי שהייתי שמנה, זה היה עושה את הכל הגיוני יותר.
אף אחד לא יודע שאני מקיאה בכוונה, אני לא יכולה להרשות לעצמי, רוצה לשמור על השם הטוב. לכן כל המכונים למיניהם הם אינם אופציה בשבילי; בגלל השם הטוב ובגלל הסוד הנורא.
אני דואגת לאכול טוב. "טוב" כפי שמגדירה דיאטנית / תזונאית.
אני מפחדת להשמין ואוהבת לאכול. בפעמים שאני מגזימה יותר מידי, אני מורידה חלק בשירותים. כרגע אני מקיאה במצבים של חריגות קיצוניות בלב. נכון לעכשיו אני מקיאה בממוצע פעם בחודש, זו השגרה, אך מפחדת לאבד את השליטה שגם ככה אין לי ולהקיא על כל ביס שלא במקום. כבר היו לי תקופות שהקאתי 3 פעמים בשבוע, בינתיים זה רק תקופות.
יש לכם אג'נדה/עיקרון כלשהו שיגרום לי לעמוד מאחוריו ולהפסיק להקיא?
יש פתרון אחר מלבד למכוני השיקום להפרעות אכילה?
תודה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025